מנגו

מנגו

בחיים לא היינו מנחשים, אבל המנגו הוא קרוב משפחה של הקשיו והפיסטוק. המנגו צומח על עץ שיכול לחיות גם יותר מ-300 שנים, והוא נחשב לפרי הלאומי של הודו, בנגלדש, פקיסטן והפיליפינים. ואם זה לא מספיק, בהודו הפרחים שלו הם סמל לאהבה, ואילו הפרי שלו מקושר לפוריות, שגשוג ומסירות.

למרות שמדובר בפרי טרופי, ישראל נחשבת לשיאנית היבול לדונם – ומגדלים אצלנו עשרות אלפי טון של פרי, שחלקם הולכים לייצוא. יש מאות סוגים של מנגו, שלכל אחד מהם טעם ומראה משלו.

סוגי מנגו מרכזיים

מנגו כחול-לבן (פיתוחים של מכון וולקני):
מנגו מאיה – מנגו ותיק ואהוב, עם קליפה אדומה-כתומה-ירוקה וללא סיבים. מבשיל ביולי-אוגוסט ובעל חיי מדף קצרים.
מנגו שלי – מנגו עם קליפה כתומה-אדומה-ירוקה כמעט ללא סיבים. מבשיל באוגוסט, ובעל חיי מדף ארוכים.
מנגו עומר – מנגו עם קליפה בצבע אדום-סגול עז, מרקם בשרני וטעם שמזכיר קצת אננס. מבשיל בסוף יולי־תחילת אוגוסט.

מנגו אמריקאי:
מנגו קיט – מנגו גדול עם קליפה ירקרקה-אדמדמה וכמעט בלי סיבים. עונתו הארוכה (ספטמבר עד דצמבר), חותמת את עונת המנגו בישראל.
מנגו קנט – מנגו עם קליפה צהובה-ירקרקה, בטעם מתוק, עשיר ומעט חריף, שמבשיל באוגוסט-ספטמבר.

מנגו הודי:
מנגו פאירי – מנגו עם קליפה צהובה-ירוקה שמקבלת כתמים אדמדמים עם ההבשלה באוגוסט. הוא עסיסי מאוד, מתוק עם חמצמצות עדינה ומעט סיבים. בהודו הוא נחשב ל"מלכת המנגו".

מתכונים עם מנגו

בתאילנד מכינים איתו סטייקי רייס, במקסיקו – סלסה, בהודו – צ'אטני ובעיראק (וגם אצלנו, כמובן) – עמבה. המנגו נהדר במאפים (כמו לחם, עוגות בחושות, פאי וקראמבל) ובקינוחים נוספים (כמו גלידה וריבה). הוא גם מוסיף טוויסט מתקתק לסלטים ומצוין בתור תוספת לקינוחים, כמו פייסם הודי ומוס שוקולד.

אפשר ליהנות ממנו גם בצורתו המיובשת, ואפילו בתור צ'יפס מתקתק. בחנויות אסייתיות תמצאו גם פרוסות מנגו כבושות. ולסיום מומלץ לנסות להכין איתו גם משקאות מרעננים, כמו לאסי, שייקים וקוקטיילים.

טיפים של אלופים:

  • מנגו לא בשל מאחסנים על השיש.
  • כדי לזרז את ההבשלה, שמים את המנגו בשמש, עוטפים אותו בנייר חום או מניחים ליד בננה.
  • מנגו בשל מאחסנים במקרר, רחוק מפירות וירקות בשלים, כדי למנוע מהאתילן שיש בו לגרום להם להתקלקל מהר מהצפוי.
  • אפשר לחתוך ולהקפיא מנגו בשל, ולהכין ממנו שייקים, סמודיז, גלידות וכו'.

7 מתכונים