כוסמת

הכוסמת (קאשה) עשירה בסידן ובחלבון ונטולת גלוטן, וכדאי מאוד להכניס אותה לתפריט. למרות הפופולריות שלה במזרח אירופה, היא התקשתה להיקלט בישראל וסבלה מסטיגמות. אבל בשנים האחרונות בלוגרים, מסעדנים ועיתונאי אוכל גילו אותה מחדש, והחלו להציע שלל מנות בכיכובה. זכור לטובה, תבשיל הכוסמת והירקות הכתומים הטבעוני של רשת לנדוור, שגם מי שלא אוהבים כוסמת בדרך כלל התלהבו ממנו.

למעשה אם חשבת שכוסמת לא טעימה, רוב הסיכויים שטעמת רק את הכוסמת החומה (הקלויה), שטעמה חזק ואגוזי. הטעם של הכוסמת הירוקה (שאינה קלויה) עדין מאוד, וכדאי לתת לה צ'אנס. את הכוסמת הירוקה ניתן גם להנביט וזמן הבישול שלה קצר גם בלי הנבטה.

מתכוני כוסמת

מכוסמת אפשר להכין תבשילים, ממולאים, סלטים, מרקים, קציצות, דגני בוקר ואפילו קינוחים. ויש גם טרנד טעים במיוחד, שבו היא מחליפה את שיבולת השועל, והופכת לגרנולה קראנצ'ית ומפנקת.

הכוסמת כשרה לפסח לאוכלי קטניות, ולכן הקמח שמכינים ממנה (או קונים) הוא שימושי מאוד. קמח הכוסמת מתאים למאפים מתוקים ומלוחים: לחמים, פיתות, קרפים, פשטידות, עוגות וכו'. ולאיטלקים, למשל, יש עוגת כוסמת (Torta di grano saraceno), שזכתה להרבה גרסאות טבעוניות.

אטריות סובה

מכוסמת מייצרים גם אטריות סובה, אטריות יפניות עם צבע חום-אפרפר וטעם נהדר. הן משתלבות מעולה במרקים, בסלטים ובמוקפצים. חלק מהאטריות מכילות גם קמח חיטה, והיחס בין החיטה לכוסמת משפיע על הטעם והערכים התזונתיים שלהן.

אטריות סובה מבשלים כמו פסטה: מכניסים למים רותחים עם מעט מלח, ולאחר מכן מסננים ושוטפים במים קרים. אבל זמן הבישול שלהן קצר בהרבה, מה שהופך אותן אידיאליות להכנה באמצע יום עמוס.