סלק

קשה להתעלם מצבעו העז של הסלק, שמוסיף יופי לכל מנה. לסלק טרי (לא מבושל) יש מרקם קראנצ'י נהדר שמתאים להכנת סלטים, ובעיקר סלט שורשים. למרקם רך מבשלים את הסלק (עם הקליפה) במים רותחים עד לריכוך או אופים אותו בתנור שחומם ל-200 מעלות.

כמה מהמנות הקלאסיות שמכינים ממנו הן קובה סלק, בורשט, חזרת וסלט סלק מבושל. המתקתקות של הסלק משתלבת נהדר גם עם אגוזים וגבינות טבעוניות, כמו פטה.

אם הזמנתם חברים לצפייה משותפת בטלוויזיה נסו לגוון עם צ'יפס סלק קנוי, או תוצרת בית. ואם אתם מעוניינים להרשים את האורחים שלכם זה הזמן להשתמש בסלק לצביעת המנה, ולהכין ריזוטו בסלק או פסטה ברוטב סלק וטחינה.

גם המתיישבים האירופאים הראשונים באמריקה ניצלו את צבעו של הסלק, והשתמשו בו להכנת ציפוי אדום לעוגה. ואילו באנגליה הוויקטוריאנית נשים העניקו לשיערן גוון אדמדם בעזרת המיץ שלו. אגב, מיץ הסלק מתאים לא רק לצביעת השיער, אלא גם כמשקה מרענן (נסו להכין מיץ סלק, גזר, תפוח וסלרי) או קוקטייל.

טיפים:

• בהרבה סופרים וירקניות מחזיקים גם סלק מבושל בוואקום, שנשמר זמן ארוך.
• סלק טרי מומלץ לאחסן במקרר. לפני האחסון חותכים את רוב הגבעולים, ומשאירים רק סנטימטרים ספורים. לאחר מכן, מכניסים את הסלק (בלי לשטוף קודם!) למגירת הירקות או עוטפים בשקית פלסטיק ומצמידים לגב המקרר.
• הדרך הנקייה והקלה ביותר להסרת הקליפה מסלק מבושל היא להחזיקאת הסלק מתחת למים זורמים, ולהפריד את הקליפה בעזרת האצבעות.