חידושי המרכז הרפואי קפלן ויחס העיתונות לסויה
זיכוי הסויה
כתבת השער של המגזין "רק בריאות" של ידיעות אחרונות ב-24.2.2008 מכריזה: "חלב הסויה יצא זכאי". בכתבה מדווחת אריאלה איילון:
"מחקר ישראלי רב משתתפים, הגדול בתחומו שנעשה אי פעם, קובע חד משמעית: אין קשר בין שימוש בסויה בגיל הינקות לבין התבגרות מינית מוקדמת בתחילת גיל הנעורים. תוצאות המחקר סותרות את ההנחה הרווחת בעולם, שלפיה חשיפה מוקדמת לסויה מאיצה סימני התבגרות מינית, בעיקר בקרב בנות."
מידע זה מהווה תוצאות ביניים של מחקר שערך פרופ' צבי צדיק, מנהל רשות המחקר של המרכז הרפואי קפלן, ב-1,500 איש מינקותם ועד גיל 20. פרופ' צדיק אמר לאיילון:
"מהמחקר שעשיתי עולה בוודאות שתחליף חלב שמבוסס על סויה לא משפיע על ההתבגרות המינית או משנה אותה. לאור הממצאים אני משער שהנחיות משרדי הבריאות בעולם לגבי שימוש בסויה בתינוקות ישתנו."
בכתבה מוצג גם מחקר נוסף מבית-החולים קפלן, שנערך ב-600 ילדות מגיל אפס עד שנתיים. מחקר זה השווה בין צריכת חלב אם, חלב פרה ומשקה סויה; נתגלה בו אפקט הורמונלי קל בלבד לסויה, ונמצא שאין קשר בין צריכת חלבון הסויה בינקות לבין התפתחות מינית מוקדמת (איילון אינה מוסרת אילו השפעות נמצאו לחלב פרה). אחד מהחוקרים, ד"ר אמנון צונק, סיכם את השלכות הממצאים:
"השימוש בתחליף חלב מסויה עורר רעש גדול בהרבה ממה שהוא שווה באמת, שכן מצאנו במחקרים שערכנו שצריכת סויה, לפחות בקרב ילדים, היא חסרת משמעות בריאותית. לכן הנחיית השימוש לתינוקות גורפת: כל תינוק שרגיש לחלב פרה יכול לצרוך פורמולה צמחית ללא הגבלה."
המתקפה על הסויה
איילון כותבת ש"המהומה סביב השימוש בתחליף חלב מסויה בקרב תינוקות הוצתה ביוני 2005, בעקבות פרסום דו"ח של משרד הבריאות שהגביל את צריכתו עד גיל 18 חודשים למנה אחת ביום, ולכל היותר לשלוש מנות בשבוע." למעשה, מתקפת משרד הבריאות על מוצרי סויה סומנה בעיתונות לפחות שנתיים קודם לכן. ההנחה המוצהרת שעליה התבססה הביקורת היא שהפיטואסטרוגנים שיש בסויה – הורמונים הדומים לאסטרוגן (ההורמון הנקבי) – עלולים לגרום התפתחות מינית מוקדמת בבנות וירידה בפוריות בבנים. הקשר בין צריכת סויה להתפתחות מינית הוצג בנחרצות, במנותק לחלוטין מכל הקשר היסטורי וחברתי, ואפילו במנותק מהקשר תזונתי נרחב יותר.
התפתחות בהקשר
גם כאן מסמנת איילון מפנה חיובי. היא מצטטת את פרופ' אליוט בארי, המזכיר ש"מאז שנת 1850 גיל ההתפתחות המינית בנערות [במערב] יורד בממוצע בארבעה חודשים לעשור." כמות השומן בגוף הנערה ומשקלה הכללי מוזכרים בתור גורמים אפשריים להקדמת ההתפתחות המינית. כמובן, הסויה אינה נחשדת בין הגורמים לעלייה ההיסטורית במשקל הגוף ובהשמנה, ואיש לא טוען שקיימת התאמה בין השינוי ההיסטורי בגיל הבגרות המינית לבין השינויים בהיקף צריכת הסויה במערב. המומחים שציטטה איילון אינם מציינים שמאז המאה ה-19 חל במערב שינוי דרסטי בהרגלי התזונה, הקשורים בהשמנה ובגדילה מוקדמת: עלייה גדולה בצריכת מוצרים מן החי, וכן במוצרים מעובדים מן הצומח. פרופ' קולין קמפבל, שסיכם את הידע בנושא בספרו "מחקר סין", טוען שמוצרים מן החי הם שגורמים להקדמת הווסת הראשונה, לאיחור בהפסקת הווסת ולרמות גבוהות בדם של הורמונים נשיים כגון אסטרוגן ופרוגסטרון. העיתונות, גם במיטבה, מתעלמת מהקשר רחב זה.
סיקור שערורייתי
המתקפה על הסויה לובתה בזמנו על-ידי עיתונאים, שהציגו את המלצת משרד הבריאות, לצרוך סויה במתינות, בתור הכרזה על סכנה. דן אבן, למשל, הכריז במעריב: "משרד הבריאות קובע: הסויה מזיקה לבריאות". אופי הסיקור בעיתונות הרתיע אפילו את אנשי משרד הבריאות. כבר למחרת הפרסומים הודיעה תמרה טראובמן (הארץ):
"'סויה לא מזיקה לבריאות' – כך אמרה אתמול ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, מנהלת שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות, שאחראית על הדו"ח שפרסם שלשום משרדה. אולם לדבריה, החליט המשרד לנקוט ב'עקרון הזהירות', לפיו כאשר יש ספק בקשר לבטיחותו של מוצר מסוים, יש לנסות להימנע מהשימוש בו ובמקביל להמשיך לחקור את השלכות השימוש בו."
במשך קרוב לשלוש השנים שחלפו מאז, התדמית העיתונאית של הסויה לא הצליחה להתאושש, למרות הערות כגון "חלק מהאי-ודאות ביחס להשפעות הסויה נובע מהעובדה שמרבית המחקרים בוצעו על בעלי-חיים, ורובם ככולם מומנו על-ידי חברות בעלות אינטרס כזה או אחר." (דנה פלג, ידיעות אחרונות).
חלב פרה
בכתבה שפורסמה במגזין "מנטה" תחת הכותרת הנחרצת "אחת ולתמיד: סויה טובה לבריאות או לא?", מזכירה יפה שיר-רז את המחקרים – הבלתי מספקים – על הקשר בין סויה לבין התפתחות מינית מוקדמת. הנקודה המעניינת בכתבה זו, כמו ברבות אחרות, אינה הפגנת הזהירות מפני מוצרי סויה, אלא המסקנה הנחרצת והבלתי מנומקת: "אם תינוקכם אינו יונק האכילו אותו בפורמולות המבוססות על חלב פרה." מבין כל הסיכונים הרבים הקשורים בצריכת חלב פרה, מוזכרת רק רגישות ללקטוז. נשמטו נזקים הקשורים, למשל, בחשיפה לחלבון המצוי בחלב פרה – כאילו נושא בריאות הילדים מוגבל לסוגיית ההתפתחות המינית ותו לא. כשל דומה מאפיין את רובם הגדול של הפרסומים הפופולריים על סויה: העיתונאים והמומחים שהם מצטטים בוחנים את הסויה בשבע עיניים – ובצדק; אולם בכל הנוגע לתחליף האחר לחלב אם – חלב פרה – הזהירות הרפואית נעלמה כלא הייתה ותחתיה מוגשות בסמכותיות דעות קדומות ללא נימוק. יתכן שמחקרי המרכז הרפואי קפלן יתקנו את הפופוליזם העיתונאי נגד מוצרי הסויה, אך יש להמשיך ולבחון בביקורתיות את היחס השאנן לחלב פרה.
עוד בנושא
- סויה – השורה התחתונה
- סויה – חששות ועובדות – עמדת ארגון התזונאים האמריקאי בנוגע לאכילת כמויות גדולות של סויה
- למה סויה היא לא עוד תחליף טרנדי לחלב אלא מזון בסיסי – הארץ, 13.3.14