- ויטמין K הוא ויטמין חיוני שיש לקבל מהמזון. בין המזונות מהצומח שמכילים כמות גבוהה של ויטמין K ניתן למצוא – ירקות ירוקים, ברוקולי וסויה. מקורות במזון לוויטמין K2 הם מזונות מותססים, כמו נאטו
- ישנם שני סוגים עיקריים של ויטמין K:
ויטמין K1
ויטמין K2 - ויטמין K הוא בעל תפקידים שונים בגוף האדם, ויש לו השפעה על קרישת דם ועל בריאות העצם וכלי הדם
סוגי ויטמין K
ויטמין K הוא ויטמין מסיס שומן. קיימים שני סוגים עיקריים:
- ויטמין K1 (פילוקווינון): הסוג השכיח בתזונה, מיוצר ממקור צמחי, מצוי בירקות עליים ירוקים, כמו קייל ותרד.
- ויטמין K2 (מנקווינון): מקורו חיידקי, והוא מצוי בעיקר במזונות מותססים, כמו נאטו (מאכל יפני מפולי סויה מותססים), טמפה (מאכל אינדונזי מפולי סויה מותססים) וכרוב כבוש. הוא מיוצר גם על ידי חיידקי מערכת העיכול כתוצר לוואי.
תפקידיו של ויטמין K בגוף
ויטמין K משתתף במגוון תהליכים בגוף, ולכן הוא בעל חשיבות לבריאות ולתפקוד. תפקידיו העיקריים:
- תהליכי קרישת דם: ויטמין K מאפשר ייצור של פקטורי קרישה וחלבונים החיוניים לתהליכי קרישת דם תקינים.
- בריאות העצם: תומך בקשירה של סידן לעצמות ושמירה על בריאות ודחיסות העצם.
- בריאות הלב וכלי הדם: מפחית משקעי סידן בעורקים וברקמות רכות.
כמה ויטמין K מומלץ לצרוך כל יום?
| קבוצת גיל | קצובה לצריכה מספקת (מק"ג/יום) |
| 0-6 חודשים | 2 |
| 7-12 חודשים | 2.5 |
| 1-3 שנים | 30 |
| 4-8 שנים | 55 |
| 9-13 שנים | 60 |
| 14-18 שנים | 75 |
| 19 שנים ומעלה | גברים – 120 נשים – 90 |
| היריון | 75 |
| הנקה | 90 |
* מבוסס על Adequate Intakes.
הערה: אין קצובה יומית מומלצת ספציפית לוויטמין K2. ההמלצות נוגעות לצריכה של ויטמין K באופן כללי.
הידעת – בשונה מויטמינים מסיסי שומן אחרים, לוויטמין K אין גבול עליון כיוון שרעילותו נמוכה. עם זאת, כמובן שמומלץ במידה שנוטלים תוסף ויטמין K לא לצרוך מינונים גבוהים מעבר לנדרש.
מקורות של ויטמין K במזון מהצומח
ויטמין K הוא רכיב חיוני שעלינו לקבל מהמזון. להלן טבלה עם מספר דוגמאות למזונות מהצומח העשירים בוויטמין K ביחס לצריכה מספקת לבוגרים. כל המקורות הם מקורות לוויטמין K1. מתוך הרשימה המקור לוויטמין K2 במזון הוא נאטו.
| מזון | כמות ויטמין K (מק"ג) במנה | % מצריכה מספקת לגיל 19 ומעלה (גברים) | % מצריכה מספקת לגיל 19 ומעלה (נשים) |
| נאטו | 1,000 מק"ג ב-100 גרם | 833% | 1111% |
| עלי קולארד | 530 מק"ג ב-½ כוס מבושלת | 442% | 589% |
| עלי לפת | 426 מק"ג ב-½ כוס מבושלת | 355% | 473% |
| ברוקולי | 220 מק"ג ב-1 כוס מבושלת | 183% | 244% |
| תרד | 145 מק"ג ב-1 כוס טרי | 121% | 161% |
| קייל | 113 מק"ג ב-1 כוס טרי | 94% | 125% |
| אדממה | 42 מק"ג ב-1 כוס מבושלת | 35% | 46% |
| צנוברים | 36 מק"ג ב-½ כוס | 30% | 40% |
| חסה אייסברג | 28 מק"ג ב-2 כוסות טרי | 23% | 31% |
| ענבים | 22 מק"ג ב-1 כוס | 11% | 24% |
בדיקת ויטמין K
ניתן לבצע בדיקה לרמות ויטמין K בדם, אך זו בדיקה שאינה נעשית בשגרה שכן חוסר בוויטמין K באוכלוסיה הכללית אינו שכיח (להוציא תינוקות לאחר לידה).
חוסר ויטמין K
מחסור בוויטמין K נחשב משמעותי קלינית רק כאשר יש השפעה על תפקודי הקרישה – דימומים הם התסמין הקלאסי למחסור בוויטמין K. לאורך זמן מחסור בוויטמין K יכול גם להוביל לפגיעה בבריאות העצם ולאוסטופורוזיס. עם זאת, כאמור מחסור בוויטמין K אינו שכיח כלל. קבוצות סיכון למחסור בוויטמין K הם תינוקות בשבועות הראשונות של החיים ואנשים עם מחלות הגורמות לבעיות ספיגה במערכת העיכול, או שנוטלים תרופות שמשבשות מטבוליזם של ויטמין K.
לסיכום
ויטמין K הוא ויטמין מסיס שומן שקיים בשני סוגים עיקריים: K1 מצמחים כמו ירקות עליים ירוקים (קייל, תרד), ו-K2 ממזונות מותססים כמו נאטו. הוא תומך בקרישת דם ובריאות העצמות (קשירת סידן) וכלי הדם (מניעת משקעי סידן בעורקים). מקורות צמחיים עשירים כוללים: נאטו, קולארד, עלי לפת, ברוקולי ותרד.
