אננס

אננס הוא הרבה יותר מעוד פרי! המראה האקזוטי והמשמח שלו מככב בכל מקום – על תמונות, חולצות, טפטים ומה לא. האננס לא מסתפק בקריירת הדוגמנות, והוא משמש גם לייצור עור טבעוני חדשני בשם Piñatex. וכשגילינו שבכל זמן נתון יש על הצמח רק פרי בודד, שלוקח לו כשלוש שנים להבשיל – התחלנו להעריך אותו אפילו יותר.

למרות שמקורו של האננס בשטחים הטרופיים של אמריקה והאזורים הסמוכים להם, כיום מגדלים אותו במקומות רבים בעולם. חלק ניכר מהגידול המסחרי מתרחש דווקא באסיה, ואפילו בישראל מגדלים כמה סוגי אננס.

סוגי האננס המרכזיים שמגדלים בישראל הם (תתכוננו לשמות לא שגרתיים): קאיין (הסוג הכי נפוץ להכנת שימורים), קווין ו-2MD. אז מה זה אננס אננדה שכולם מדברים עליו? מדובר בעצם בכינוי של אננס 2MD תוצרת הארץ שגדל בתנאים מבוקרים במיוחד כדי שייצא מתוק וטעים, למרות האקלים המקומי.

מתכונים עם אננס

פעם מכרו בישראל בעיקר אננס מיובש ומשומר, אבל כיום קל לקנות גם אננס טרי או קפוא, ואפילו אננס חתוך. אננס טרי נחשב לטעים ביותר, ומומלץ לשמור אותו במקרר שלם, או חתוך ומקולף בכלי אטום. את האננס אפשר לאכול טרי, מטוגן, אפוי, מבושל או בגריל. והוא קשור גם לאחת ההמצאות הקולינריות הכי שנויות במחלוקת: פיצה הוואי (פיצה עם אננס), שבכלל הומצאה בקנדה.

אננס יוסיף רעננות טרופית לכל מנה, ולא משנה אם היא מתוקה או מלוחה: קינוחים (ובעיקר עוגת אננס), סלטים (כמו סלט וולדורף), אורז (כמו אורז ברוטב אננס ואניס), ארטיקים, שייקים, מיצים וקוקטיילים (כמו הפינה קולדה שאפילו כתבו עליה שיר). בהוואי מכינים ממנו גם יין, וכמובן שהוא מתאים כתוספת מתקתקה ומרעננת למנות כמו יוגורט טבעוני, או סמודי בול.

איך בוחרים אננס?

אננס הוא אחד מאותם פירות שמפסיקים להבשיל ברגע שקוטפים אותם, ולכן כדאי להכיר את הסימנים לאננס טרי ובשל:

• משקל: ככל שהאננס כבד יותר ביחס לגודלו, ככה הוא טרי יותר.
• ריח: החלק התחתון שלו צריך להפיץ ניחוח פירותי נעים.
• מראה: חפשו אננס צהוב, נקי מכתמים ופצעים ועם כתר, שמעיד שהוא ישראלי, ולכן טרי יותר.
• מגע: אם עלה נתלש בקלות מהחלק העליון, זה סימן שהפרי בשל.
  ומה עושים אם בכל זאת נופלים על פרי בוסר? אופים או מבשלים איתו, מה שגם מרכך את הפרי וגם מגביר את מתיקותו.