סויה: חששות ועובדות

עמדת האקדמיה לתזונה ודיאטה בנוגע לאכילת סויה

תרגום לעברית
חלב סויה
  • איזופלבונים הם חומרים יחודיים שיש בצמחים שונים, הסויה מכילה סוג מיוחד של איזופלבונים, הפיטואסטרוגנים, להם מבנה דומה במידת מה להורמון האסטרוגן שיש בגופנו. אך פועל באופן שונה מהותית מהאסטרוגן מהחי.
  • צריכת סויה נמצאו כקשורים בהגנה מפני סרטן השד, סרטן הערמונית ומחלות לב. יתכן שהם גם מיטבים עם צפיפות העצם ועם תסמונות של גלי חום בגיל המעבר.
  • לפי ארגון הסרטן האמריקאי צריכה של עד שלוש מנות של סויה ליום היא בטוחה גם עבור שורדות סרטן השד ומחקרים אף מצאו שהיא אף עשויה לסייע במניעת הישנות המחלה.

יש החוששים מצריכה מוגברת של סויה, משום שבעבר הועלו טענות להשפעה שלילית אפשרית של האיזופלבונים (פיטואסטרוגנים) שבסויה על מערכת המין. אולם מחקרים מהעת האחרונה מראים כי אין בסיס לחשש מפני צריכה גבוהה של פיטואסטרוגנים צמחיים, ואף להפך – האיזופלבונים ככל הנראה מסייעים בהגנה מפני סרטן, מחלות לב ואוסטאופורוזיס. האקדמיה לתזונה ודיאטה, מהארגוני התזונה המובילים בעולם, סקר את ספרות המחקר בתחום ופרסם נייר עמדה בנושא ב-2009, המובא לפניכם בתרגום לעברית.

איזופלבונים

איזופלבונים (Isoflavones) הם תת-קבוצה מבין מאות רכיבי המזון הנקראים פיטוכימיקלים. פיטוכימיקלים אינם רכיבי מזון חיוניים, אך לא אחת יש להם השפעות בריאותיות חשובות ומיטיבות. מספר צמחים מכילים כמויות קטנות של איזופלבונים, אך מבחינה תזונתית פולי סויה ומוצרי סויה הם המזונות השכיחים היחידים שמספקים כמות משמעותית של רכיבים אלה. צריכת האיזופלבונים משתנה ממקום למקום ברחבי אסיה. ביפן ובאזורים מסוימים בסין צורכים מבוגרים בין 20 ל-25 מ"ג איזופלבונים ליום.

נייר העמדה של ארגון התזונה הגדול בעולם, הסוקר את ספרות המחקר בנושא השפעת האיזופלבונים
נייר העמדה של ארגון התזונה הגדול בעולם, הסוקר את ספרות המחקר בנושא השפעת האיזופלבונים (פיטואסטרוגנים) על גוף האדם

איזופלבונים ואסטרוגן

איזופלבונים נקראים גם פיטואסטרוגנים, שפירושו "אסטרוגנים צמחיים". זאת משום שהם יכולים להיקשר לאותם קולטנים תאיים שאליהם נקשר ההורמון אסטרוגן. מאידך גיסא הם שונים מאסטרוגן באופן מהותי: ברקמות מסוימות איזופלבונים יוצרים אפקטים חלשים דמויי אסטרוגן, באחרות נראה שיש להם השפעה אנטי-אסטרוגנית, ובאחרות אין להם שום השפעה כלל.

תועלת בריאותית אפשרית

סרטן השד

מחקרים באסיה מראים שנשים אסיאתיות שצורכות כמויות גדולות של מזונות עתירי איזופלבונים מסויה נוטות פחות ללקות בסרטן שד בהשוואה לנשים שצורכות מעט סויה. עם זאת, עדיין לא ברור אם ההשפעה האנטי-סרטנית של הסויה נובעת מצריכה בעת הבגרות או בעת הילדות והגדילה.
ישנן ראיות לכך שצריכת מזונות סויה בשלבי החיים המוקדמים מורידה את הסיכון לסרטן השד בבגרות. הראיות מרמזות לכך שאפילו כמות מועטה כמו מנה אחת של סויה ביום בגיל הילדות ו/או ההתבגרות מקטינה את הסיכון לסרטן השד ב-25 עד 50 אחוזים.

סרטן הערמונית

מחקרים רבים מצביעים על כך שמזונות סויה מקטינים את הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית. בנוסף, ייתכן אף שאיזופלבונים מסיייעים בטיפול בסרטן זה, משום שהוכח שהם מקטינים את רמת ה-PSA (אנטיגן ספציפי לערמונית) בגברים שלקו בסרטן הערמונית. נמצא קשר סטטיסטי בין רמת PSA נמוכה לבין החלמה מסרטן הערמונית. ייתכן שאיזופלבונים מקלים גם את תופעות הלוואי של טיפולי הקרנה בקרב גברים שלקו בסרטן הערמונית. עם זאת, על אף שהנתונים נראים מעודדים, הקשר בין סרטן הערמונית לבין איזופלבונים עדיין לא נקבע בבירור.

מחלות לב

צריכת חלבון סויה מורידה ישירות את רמת הכולסטרול בדם ב-3 עד 5 אחוזים. ירידה קטנה זו עשויה להשפיע בצורה משמעותית על הסכנה למחלות לב, כחלק מתזונה כללית בריאה ללב. הירידה ברמת הכולסטרול בדם גבוהה אף יותר כשמזונות סויה מחליפים את מקומם של מזונות עתירים בשומן רווי.
ישנן גם ראיות המצביעות על כך שלסויה השפעות מיטיבות אחרות על הלב. למעשה, במספר מחקרים באסיה נמצא שצריכת הסויה קשורה לירידה מרשימה של 75% בסיכון למחלות לב. ייתכן שתופעה זו קשורה להשפעות האיזופלבונים על בריאות העורקים. לדוגמה, נמצא כי האיזופלבונים מגבירים את האלסטיות של העורקים – דבר המשפר את הבריאות הכללית של המערכת הקרדיו-וסקולרית.

סימפטומים של גיל המעבר

השכיחות הנמוכה של גלי חום ביפן הובילה להשערה שאיזופלבונים מקלים על תסמיני גיל המעבר בשל ההשפעות דמויות האסטרוגן החלשות שלהם. עם זאת, אף שמחקרים רבים מראים ירידה בשכיחות ו/או בחומרה של גלי החום עקב צריכת איזופלבונים, מחקרים אחרים לא מצאו השפעות מיטיבות כאלה. יש ראיות המרמזות לכך שהסיבה להבדל בין המחקרים היא שלא כל תוספי האיזופלבון זהים זה לזה. תוספים המכילים איזופלבון מסוים הנקרא גניסטאין (Genistein), שהוא האיזופלבון העיקרי בפולי סויה, הראו אפקטיביות באופן עקבי. לעומתם תוספים בעלי תכולת גניסטאין נמוכה לא הראו השפעה מיטיבה. תגובה אופיינית לנטילת תוסף עשיר בגניסטאין היא ירידה של 50% במספר גלי החום ביום.

בריאות העצם

מחקרי תצפית על נשים אחרי גיל המעבר באסיה הראו שצריכת סויה קשורה סטטיסטית לצפיפות עצם (bone mineral density) גבוהה יותר. עד כה רק שני מחקרים באסיה בחנו את ההשפעות על שברים, אבל שניהם מצאו מתאם סטטיסטי בין צריכת סויה לבין ירידה של שליש ברמת הסיכון לשברים.
כשני-שליש מהמחקרים הקליניים, שבהם חוקרים נתנו למטופלים כמות מסוימת של איזופלבונים, מצאו שיפור בצפיפות העצם בהשוואה לקבוצת הפלסבו.

צריכה אופטימלית

הצריכה הממוצעת של איזופלבונים בקרב יפנים בוגרים נעה בין 25 ל-50 מ"ג ליום. מחקרים מרמזים על כך שהצריכה הדרושה להקלת גלי חום היא בסביבות 50 מ"ג ליום, ובסביבות 90 מ"ג ליום כדי לשפר את בריאות העצם.

האם איזופלבונים בטוחים?

מספר מחקרים על בעלי-חיים העלו חשש לגבי בטיחות האיזופלבונים. בניגוד לכך, מחקרים בבני-אדם הראו שאיזופלבונים הם בטוחים לצריכה, הן כתוספים והן כמזונות מסויה. הנה כמה מהממצאים:

  • לא נצפתה השפעה משמעותית של מזונות מסויה ותוספי איזופלבונים על רמת ההורמונים, לא בנשים ולא בגברים.
  • לא נצפתה השפעה של מזונות מסויה או תוספי איזופלבונים על בלוטת התריס, אפילו באנשים עם בעיות בבלוטת התריס.
  • מספר מחקרים אפידמיולוגיים קשרו בין צריכת סויה לריכוז נמוך יותר של תאי זרע, אך מחקרים קליניים לא מצאו אפקט כזה.
  • אמנם מספר מחקרים בבעלי-חיים העלו חשש שלאיזופלבונים עלולה להיות השפעה שלילית על נשים שלקו בסרטן שד וכן על נשים בסיכון למחלה, אך מחקרים בבני-אדם הראו שלתוספים ולמזונות הסויה אין כל השפעה על רקמת השד. העמדה הנוכחית של האגודה האמריקאית לסרטן היא שנשים הלוקות בסרטן השד יכולות לצרוך ללא כל חשש עד 3 מנות של מזונות מסויה ליום.

למי שרוצה להעמיק עוד בנושא, מומלץ לצפות גם בהרצאתה של הדיאטנית אורית אופיר.

מקורות

The Vegetarian Nutrition Dietetics Practice Group of the Academy of Nutrition and Dietetics. Resources for Consumers: Isoflavones. 2009

 

רוצה לדעת עוד ?

אפשר לשאול את התזונאית שלנו באתגר 22

כן, אני רוצה!

אולי יעניין אותך לקרוא