חשבתם שדגים זה בריא? תחשבו שוב

• דגי הבריכות בישראל שוחים בצפיפות במים מלאי הפרשות ומזוהמים באמוניה וניטריטים. כתוצאה מהצפיפות דגי הבריכות גם סובלים מטפילים – תולעים, כינים וכד'.
• אין שקיפות ופיקוח מספק על גידול דגי בריכות בישראל ולכן אין מידע מספק על שיעור החיידקים והטפילים שיש בדגים.
• בדג האמנון, שהוא הדג הפופולרי ביותר לאכילה בארץ יש כמויות אפסיות של אומגה 3 וכך גם מרבית סוגי הדגים האחרים. אין סיבה של ממש לתפוס דגים כארוחה בריאה. בטח שלא בהשוואה לקטניות

בתאריך 01/08/2018 צוות החקירות של אנימלס חשף בחדשות כאן 11 תחקיר מטלטל על תעשיית הדגים בישראל. מעבר לממצאים הנוגעים לפגיעה בבעלי החיים, התחקיר גם מנפץ את התדמית הבריאה והנקייה של דגי הבריכות.

ב-2017 18% מהדגים שאכלו הישראלים גודלו בבריכות דגים בישראל – 16,000 טון. זאת בנוסף על הדגים מיבוא (135,000 טון), מכלובים בים (2,500 טון) ומדיג בים התיכון ובכנרת(2,500 טון). הדגים המרכזיים שישראלים צורכים הם אמנון, קרפיון, דניס ובורי (אמנון למשל גם מיובא קפוא מחו"ל, בעיקר מסין, לא מדינה שמצטיינת בפיקוח הדוק במיוחד).

אין שקיפות, אין פיקוח

גידול אינטנסיבי של דגים בבריכות או בכלובים צפופים, מה שנקרא – חקלאות ימית (aquaculture) הוא רעיון די חדש, שנעשה נפוץ בעולם רק החל משנות ה-90 – בין היתר כתוצאה מדלדול מסיבי של אוכלוסיית הדגים בים. אולי זה חלק מהסיבה לכך שהרגולציה והפיקוח דלילים ופרוצים. החוקים והתקנים פשוט לא יכולים לעמוד בקצב הגדילה של התעשייה, וגם השקיפות והנגשת המידע לוקים בחסר. אם לדוגמא לגבי בשר עוף מתפרסם מידע לגבי שיעור הסלמונלה וחיידקי צואה אחרים, בנוגע לדגים משרדי החקלאות הבריאות לא מפרסמים נתונים על שיעור ההמצאות של חיידקים וטפילים שונים. זאת על אף שלפי המחקרים מהשנים האחרונות נראה שבדומה לסוגי מזון אחרים מהחי, דגים עלולים להיות נגועים בחיידקים כגון סלמונלה, ויברו, אי-קולי וחיידקים נוספים (בחלק מהמקרים המקור הוא זיהום של המים בהם חיים הדגים).

מים מזוהמים בהפרשות ובאמוניה

התחקיר הראה כי יש סיבה לדאגה. דגי האמנון, הקרפיון והבורי שמגיעים לשולחן של הישראלים חיים במים מלאים בהפרשות המזוהמים באמוניה וניטריטים (אחד העובדים אף מספר על אירוע שבו הוא ממש התקשה לנשום כתוצאה מהריחות הקשים שיצאו מן המים). בתחקיר ראינו שהעובדים אמנם מבצעים בדיקות של המים אך בפועל לא מתרגשים מהתוצאות גם כשהן בעייתיות. התנאים הללו מחלישים דרמטית את מערכת החיסון של הדגים, וכך הם מגיעים למפעל "דגת הארץ" כשחלק ניכר מהם מלא בטפילים, ורבים מהם חולים וגוססים. לא פלא שמצאו גם מקרים בהם הדגים הגיעו כבר מתים למפעל – ובכל זאת שווקו למאכל אדם.

על-פי המדריך של איגוד מגדלי הדגים, "תהליך הקלקול של דגים שגודלו בצורה לא תקינה ונחשפו לתהליכי עקה במהלך תקופת הגידול יהיה מהיר יותר… דגים כאלו אינם ראויים לעיבוד תעשייתי". באותו המדריך עצמו נכתב גם שישנו קושי גדול בניקוי החיידקים בהם נדבקים הדגים, כיוון שרבים מהם מתרכזים בזימים שקשה לנקות באופן תעשייתי.

טפילים וחומרי הדברה

דוגמא נוספת לפיקוח הלקוי היא בנוגע לשימוש בחומרים רעילים. כתוצאה מהצפיפות דגי הבריכות סובלים מטפילים – תולעים, כינים וכד'. כדי להמית אותם משתמשים בחומרים מפוקפקים דוגמת פורמלין – חומר שארגון הבריאות העולמי המסווג כמסרטן ודאי. החומרים האלו עלולים לחדור ולהצטבר ברקמות של הדג, כמו גם לחלחל למי התהום וכמובן לסכן את העובדים. חומר אחר המתועד בתחקיר הוא ברומקס – שהוא למעשה מקבילה תעשייתית של K-300 שעד לא מזמן היו מכניסים למי הבריכות. הוא נאסר לשימוש אבל בתחקיר ראינו שמשתמשים בו בטענה שזה הותר "עד גמר המלאי". ככה זה כשאף אחד לא מפקח.

סטרפטקוקוס

אחת המחלות שהדגים חולים בה היא סטרפטוקוקוס. אחד ממיני הסטרפטוקוקוס הנפוצים והקטלניים ביותר עבור דגים הוא הסטרפטוקוקוס מקבוצה B, שנקרא בקיצור GBS. אם את במקרה אשה בהריון, יתכן שהשם הזה יצלצל לך מוכר, שכן מדובר בחיידק שעלול להיות מסוכן הן לעובר והן לתינוק, וקשור לזיהומים בתינוקות, להפלות וללידה שקטה. מחקרים בישראל מצאו שכ-10-15% מהנשים הן נשאיות של החיידק (כשלעצמו הנשאות אינה מסוכנת, אך מעלה משמעותית את הסיכון לזיהום מסוג זה). החיידק גם מסוכן לאנשים בעלי מערכת חיסון חלשה (כגון קשישים), ועלול לגרום לאלח דם ואף למוות בקרב חולים אלו.

מחקרים מחמש השנים האחרונות מצאו קשרים גנטיים בין סוגי הסטרפטוקוקוס המצויים בבני אדם לאלו המצויים בדגי אמנון. במספר מחקרים נמצא כי סטרפטוקוקוס מקבוצה B שבודד מבני אדם יכול להדביק ולקטול דגי אמנון. מן הסתם לא ביצעו מחקר שבדק את הכיוון ההפוך – הדבקה ישירה של חיידק מדגי אמנון לבני אדם. את ההוכחה המוחשית לסכנה הזו קיבלנו בשנת 2015 בסינגפור: מאות בני אדם נדבקו בחיידק GBS וחלו כתוצאה מכך בדלקת קרום המוח, דלקות מפרקים ודלקות בעמוד השדרה, וכמה מקרים אף הסתיימו במוות. מחקרים שהתבצעו במדינה הוכיחו באופן חד משמעי שמקור החיידק היה צריכה של סלט דגים נא.

מין נוסף של סטרפטוקוקוס שנפוץ בקרב דגים הוא סטרפטוקוקוס איניאה (iniae), שהוא מין פחות מוכר למחקר והוא קטלני למדי עבור דגים, בייחוד דגי אמנון. ניתן להידבק בו בעיקר אם נוגעים בדג בידיים חשופות (למשל בעת הכנתו במטבח), וגם הוא מסוכן במיוחד לבעלי מערכת חיסון חלשה: תינוקות, נשים בהריון, קשישים ואנשים הסובלים ממחלות רקע. בסקירות שנעשו בנושא צוין כי קיים תת-דיווח של המחלה, בין היתר כי החיידק הזה לא נכלל במינים שנמצאים במסדי הנתונים של משרדי הבריאות בארץ ובעולם. ב-2017 החיידק הגיע לכותרות כשקטל דגים רבים במפרץ אילת. פרופ' אריאל דיאמנט, מנהל המחלקה לפתו-ביולוגיה במכון לחקר הימים והאגמים, זיהה את החיידק והזהיר כי מי שסובל מבעיות רפואיות או כשל חיסוני, רצוי שימנע מכניסה למי הים.

כאשר קושרים בין המידע שלעיל לבין ממצאי התחקיר מתקבלת תמונה מטרידה. בתיעוד נראו דגים בעלי עיניים בולטות, אחד הסממנים המרכזיים לסטרפטוקוקוס בדגים. למרבה הצער, מידע אמין לגבי שיעור חיידק הסטרפטוקוקוס בדגי בריכות בישראל אינו בנמצא.

קרפיון: הרבה כולסטרול

המשמעות הבריאותית של אכילת דגים שגדלו בתנאים קשים כל-כך בקושי נחקרה. יש התופסים דגים כאופציה בריאה לארוחת הצהריים – מקור לאומגה 3, חשוב לבריאות הלב, דל בשומן רווי – אך בפועל דגי הבריכות שאוכלים בישראל אינם מקור לאומגה 3 כיוון שמדובר בדגים עם הרכב שומן אחר לגמרי. הדגים העשירים באומגה 3 גדלים במים עמוקים קרים, לא בדיוק התנאים שיש לנו במזרח התיכון. בדג האמנון, הדג הנפוץ ביותר שאוכלים בישראל, כמויות זניחות של אומגה 3. דג הקרפיון הפופולרי מכיל כמויות גבוהות של שומן (7 ג' ל-100 ג') אך הוא מכיל כמויות אפסיות של אומגה 3, ולעומת זאת כמויות כולסטרול גבוהות (85 מ"ג ל-100 ג' – לשם השוואה, באנטריקוט יש 50 מ"ג).
בדגים אין סיבים תזונתיים, ברובם יש כמויות זניחות של אומגה 3 או של נוגדי חמצון, והם אינם יכולים להתחרות ביתרונות הבולטים שיש למזון מהצומח. מי שזקוקים לאומגה 3 בכמות גבוהה כגון נשים בהריון ומניקות או אנשים עם רמות גבוהות של שומנים בדם, יכולים להשיגו בקלות דרך אגוזי מלך, או זרעי פשתן וצ'יה, מזונות שכיום אפשר למצוא באגף הבריאות בכמעט כל סופרמרקט במחירים סבירים למדי.

לסיכום, ניתן ואף מומלץ לקיים אורח חיים בריא ללא דגים, והיום זה קל מתמיד:

מחריימה ועד סושי – מה נאכל במקום דגים? המלצות ומתכונים