הדף בשיפוצים! עמך הסליחה

חרם הקוטג' ותזונה מהצומח

בעקבות חרם הצרכנים על קוטג' תנובה, יולי 2011

חרם הקוטג' ותזונה מהצומח

על האפקטיביות של חרם צרכנים

בשבועות האחרונים עלתה לדיון ציבורי המחאה נגד התייקרות גבינת הקוטג'. מה שהחל כקריאה לפעולה מטעם צרכנים בודדים ברשת הפייסבוק הוביל למחאה אינטרנטית של מעל ל-100,000 איש ולדיונים בלתי פוסקים בתקשורת, וכצפוי עורר גם את הפוליטיקאים והממשלה לתמוך במאבק ולחשוב על פתרונות לריצוי הצרכנים הזועמים. מנכ"ל משרד התמ"ת קיים פגישה בהשתתפות נציגי הרפתנים, המחלבות ורשתות השיווק, שבה דנו בדרכים אפשריות להוזיל את הקוטג', כגון החזרתו לרשימת המוצרים בפיקוח (שבה נכלל עד 2007) או לחלופין הוזלה וולונטריות מצד היצרנים ורשתות השיווק ועל חשבון חלק מרווחיהם. שר הפנים נדרש אף הוא לנושא, ופנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיורה על חקירה פלילית שתבדוק אם התבצע תאום מחירים במוצרי החלב בכלל ובגבינת הקוטג' בפרט.

מחאת הקוטג' מהווה דוגמה לכוחו של חרם צרכנים ולמידת השפעתו על התנהלות החברות המסחריות, הפוליטיקאים והציבור כולו. חרם צרכנים משמש זה מכבר אחד הכלים המרכזיים של התנועה לשחרור בעלי החיים, ובמידה רבה צמחונות וטבעונות הן צורות של חרם כזה, המבוסס על ההכרה בקשר הסיבתי הישיר בין צריכה לייצור. בכך מסייע החרם גם בהמחשת האפקטיביות של הבחירה בצמחונות.

פיקוח מחירים בישראל לעידוד צריכת מזון מהחי

אך עם כל היותו של החרם דוגמה לשימוש מוצלח בכוח הצרכני, יש להצר על כך שבפרשת הקוטג' הופנתה המחאה לכיוון הלא נכון: החרם חיזק את תדמיתו של הקוטג' כ"מוצר יסוד", והתעלם מכך שמדיניות הפיקוח על מחירים מעודדת באופן מלאכותי צריכה של מזון מזיק בכלל ומזון מהחי בפרט. רוב המוצרים שבפיקוח הם ביצים ומוצרי חלב, ביניהם שמנת, חמאה וגבינות קשות ועתירות שומן – וזאת תוך התעלמות מהנזק הכרוך בצריכת מוצרים עתירי שומן מן החי.

דווקא פירות וירקות, המהווים חלק חשוב מתזונה מאוזנת וראויים הרבה יותר להיחשב כ"מוצרי יסוד", אינם נמצאים בפיקוח, ומחיריהם מאמירים בהתמדה. כך למשל, מבדיקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מאז שנת 2006 חלה עלייה תלולה במחיר הפירות, במקרים מסוימים עד כדי הכפלתו. עלייה של 10% נרשמה רק בשנה האחרונה לבדה. גם קטניות ומוצרי דגנים מלאים אינם נמצאים תחת פיקוח מחירים – באופן אירוני, המוצרים היחידים מהצומח הנמצאים תחת פיקוח מחירים הם מוצרי מאפה מקמח לבן, הטובים פחות לבריאות.

הפיקוח על מוצר והוזלתו גוררים העדפה של הקונים ומעודדים את צריכתו. מבחינה זו החטיאה מחאת הקוטג' את המטרה, ורק תרמה להעדפתו ומרכזיותו של מוצר המזיק לבריאות, לבעלי החיים, וככל מוצר אחר שמקורו בחי – גם לסביבה.

בתקשורת: מחשבות על תזונה ללא חלב

עם זאת, יש לציין לחיוב כי החרם העלה הזדמנות להעלות חשיבה ביקורתית לגבי צריכת מוצרי חלב: כך, למשל, בתכנית האירוח "לחיות טוב" (ערוץ 2, 19.6.2011) התארח ד"ר ראול רודריגז, שהסביר מדוע צריכת מוצרי חלב אינו רצויה לבריאות, והמליץ על מקורות מהצומח לסידן כאלטרנטיבה. בטור של אסף שוחמי, מארגון "עץ בעיר" (nrg מעריב, 15.6.2011) צוין כי ההתעללות בבעלי-חיים הנהוגה בייצור מוצרי חלב מהווה סיבה חשובה יותר להחרמתם. ובטור של עדי הגין בנושא (TheMarker, 25.6.2011), הרהרה הכתבת באפשרות לנצל את הגמילה הזמנית מקוטג' כהזדמנות להוציא סופית את מוצרי החלב מתפריט: "ייתכן שהדרך הטובה ביותר היא הימנעות. יש הטוענים כי בני אדם כלל לא אמורים לצרוך מוצרי חלב לאחר שהם מסיימים לינוק את חלב אמם. עם כל הכבוד לתזונה המערבית, יכול להיות שלטובת הבריאות והכיס כדאי לאמץ את התזונה הסינית, שממעטת בצריכת מוצרי חלב."
מקורות
רינה רוזנברג, "מחירי הפירות זינקו בעשרות אחוזים בחמש שנים", TheMarker,29.6.2011.
עדי הגין, "אין קוטג'? תאכלו קממבר - התחליפים היוקרתיים של הגבינה העממית", TheMarker, 25.6.2011.
"מוצרי חלב- לא מה שחשבתם", לחיות טוב, 19.6.2011.
אסף שוחמי, "לוותר על הקוטג' עכשיו!", nrg מעריב, 15.6.2011.