לונלי פלג
נווד טבעוני מסביב לעולם
אחרי שיחה קצרה איתי אנשים תמיד מתפלאים, ״איך אתה מטייל בעולם כבר 11 שנים? 115 מדינות?! איך אתה עושה את זה??" אני תמיד מנסה להסביר ואומר שלמען האמת זה לא כזה מסובך. אבל לרוב רק אחרי שיחה ארוכה מגיע השוק האמיתי, כאשר אני מספר להם שאני טבעוני...

היום זה כבר לא סוד ואפילו די ברור לכולם שטבעונות היא הבחירה המוסרית המתבקשת. השינוי אצלי לא קרה בין לילה, ולמען האמת לקח לי כמה שנים של מחשבות בנושא עד שהפכתי לטבעוני.
את המסע שלי בעולם התחלתי לפני 11 שנים בתאילנד. אני אמנם לא מגיע מבית דתי, אבל איכשהו מצאתי את עצמי שומר כשרות בטיול הגדול שלי. בהתחלה זה היה די פשוט למצוא בשר כשר, ולאחר מכן כשנסעתי לטייל באזורים יותר נידחים של העולם לא אכלתי בשר כלל, לפעמים אפילו לאורך חודשים ארוכים. הבחנתי שהוויתור על הבשר לא משפיע עליי כמו שמספרים - לא הרגשתי חלש, או עייף. למען האמת ההיפך הוא הנכון. הרגשתי מלא באנרגיות.
אכילת בשר הפכה להיות משהו שעשיתי רק בארץ כשהייתי מגיע לביקור פעם בשנה, בקוסקוס של אמא או במאכלים אחרים שגדלתי עליהם. אבל צמחונות וטבעונות זה משהו שהאחיות שלי הביאו למשפחה עוד הרבה לפני שאני חשבתי להפוך לטבעוני, ככה שהדבר לא היה זר לי.

כשחציתי את מערב אפריקה בטרמפים חייתי רוב הזמן בין המקומיים - כאשר הייתי נוסע במונית צפופה בין כפר לכפר המקומיים היו קושרים את התרנגולות והעזים על גג המכונית, בחום הנוראי, כשהן נחבטות ומיטלטלות בדרך האפר הקופצנית בלי סוף. לא פעם ניסיתי לשכנע אותם להכניס את החיות המסכנות אל הרכב, אבל הם רק צחקו ואמרו שהן לא מרגישות כלום, למרות שהיה קשה להתעלם מהזעקות שלהן.
שנתיים אחר כך נסעתי בחזרה מאילת לצפון, יחד עם אחותי. נתקענו מאחורי משאית גדולה שמובילה כבשים בחום הנורא ובצפיפות שלא תאמינו. גם פה, כמו באפריקה, היה ניתן לשמוע את הצעקות שלהם.
בכפרים של אפריקה, בערבות של קזחסטן או בהרים של הודו, בדרך כלל פרות, עזים וכבשים משוטטים להם באופן חופשי בחיפוש אחר אוכל ומים. בזכות הטיולים יצא לי להתקרב לחיות האלה, להסתכל להן בעיניים, לפעמים אפילו ללטף אותן ולהבין שאין הרבה הבדל בין אותה עז לבין הכלב שיש לי בבית.

באותם ימים שחייתי בין השבטים המונגולים או בין הכפרים של אפריקה יצא לי לראות שחיטות רבות של חיות אלה או אחרות, וזה אף פעם לא היה קל. המקרה שנחקק בזיכרוני היה במונגוליה, כאשר ראיתי נווד מקומי תופס את אחת העזים שלו, וחותך את בטנה עם סכין. מיותר לציין את עוצמת הצעקות של אותה עז. לאחר מכן הוא הכניס את ידו אל תוך גופה, מה שרק העצים את הזעקות שלה, ואז הוא פשוט עקר את חייה. העז הפסיקה לצעוק ופשוט מתה. התמונה הזאת זעזעה אותי ובהחלט הפכה לאבן דרך בדרכי להיות טבעוני.
השלב הראשון היה כאשר החלטתי שאני לא רוצה להיות חלק מהתעשייה הנוראית הזאת. ולכן אני לא קונה בשר. כמה חודשים לאחר מכן החלטתי להפוך להיות צמחוני לחלוטין, דבר שלא שינה הרבה באורח החיים שלי כנווד כי ממילא לא הייתי אוכל בשר במסעותיי מסביב לעולם.

באותה תקופה הטבעונות עלתה לשיח הציבורי, וישראל הפכה להיות אחת המדינות המובילות בתחום. רבים מחבריי בישראל, גרמניה, שוודיה, וארצות הברית החליטו בין לילה להפוך לטבעונים. היה לנו שיחות רבות בנושא והם שאלו אותי למה אני עדיין אוכל ביצים וחלב. אחרי הכל אני לא אוכל בשר בגלל שאני נגד התעשייה, בגלל סיבות מוסריות. תעשיית החלב והביצים נוראית לא פחות הם טענו, וצדקו. סרטון קצר של כמה שניות בו נראו אפרוחים קטנים מובלים לגריסה סיפק לי הוכחה מספקת שחבריי צדקו.

אבל אני חיפשתי תירוצים והסברתי להם שלהיות טבעוני בארץ זה קל. יש חומוס טוב, חלב שקדים, תחליפים, ואפילו פיצה טבעונית! ואם הייתי חי בארץ סביר להניח שגם אני הייתי הופך לטבעוני. אבל כאשר אני מטייל בעולם שקשוקה היא מנת הדגל שלי, אם פתאום בא לי משהו מתוק אני קונה גלידה או סניקרס, כאשר אין לי כח לבשל ואני זקוק לקצת ג׳אנק פוד אני זולל פיצה. ועד שיש לי הזדמנות לשתות קפוצ'ינו במקום נורמלי אני אוותר על התענוג בשביל אספרסו קצר?!
מהר מאוד הבנתי שהטיעונים שלי מגוחכים, וככל שאמרתי אותם יותר האמנתי לעצמי פחות. אז הפכתי לטבעוני. חשבתי שזה יהיה קשה, שאני אהיה חלש, רזה, עייף, שלא יהיה לי מה לאכול ושאני אשבר תוך כמה שבועות. הופתעתי לגלות שלהיות נווד טבעוני זה די קל. אני מרגיש מצוין, חזק ומלא באנרגיות. אפילו בעיות השינה שהיו לי נעלמו (אבל אולי זה רק בגלל המצפון שלי).
אז ברור שלהיות טבעוני בארץ, בניו יורק, בברלין או בכל עיר היפסטרית אחרת בעולם זה מאוד קל. גם במזרח הרחוק יש מדינות רבות שקל לטייל בהם כטבעוני – הודו, נפאל, סרי לנקה, בורמה, וייטנאם וכמובן טייוואן (בכל פינה כמעט ניתן למצוא שם מסעדה טבעונית). גם בסין יש מסעדות טבעוניות לחלוטין, הן קצת יקרות אבל טעימות ותמיד ניתן לאכול במקדשים בהם האוכל לרוב טבעוני (או לפחות צמחוני). כחלק מאחד המסעות הגדולים בחיי – ״הרכבת הטראנס סיבירית״ - טיילתי דרך מונגוליה. כולם הזהירו אתי שבתור צמחוני לא יהיה לי שם מה לאכול כי אין שם פירות וירקות, ומה שהמקומיים אוכלים זה רק בעלי חיים! הופתעתי לגלות שבעיר הבירה, אולן בטאר יש מסעדה טבעונית מצוינת בשם Luna Blanca, ובנוסף סופרמרקט גדול (שניתן לקנות בו ירקות, פירות, קופסאות שימורים, אורז, פסטה, וכו') כך שלא התקשיתי ליהנות מהמסע במדינה הקסומה הזאת.

בטיול לאורך אפריקה סביר להניח שלא תמצאו מסעדות טבעוניות או מנות טבעוניות, אבל בשווקים המקומיים יש כמות עצומה של פירות טריים, מגוון ירקות ולחם במחירים זולים.
גם במרכז אסיה (מדינות ה'סטן') אף אדם כמעט לא יודע מה זה טבעונות, וכאשר הסברתי לאנשים הם בדרך כלל פרצו בצחוק. האוכל המקומי זה אורז עם בשר כבש או מרק אטריות עם בשר. אך שוב, השווקים מלאים בפירות יבשים, לחמים, אגוזים, עדשים, אורז, תבלינים, פירות וירקות, ופשוט מאוד צריך לבשל! זו אחת הדרכים העיקריות להכיר את המקום בו אתה נמצא, ולהרגיש בו בבית. בנוסף, זאת דרך נהדרת להכיר חברים חדשים בהוסטל, לקבל בירה בחינם - וכמובן להגיד תודה למארחים שלך.

״לחלוק זה אומר שאכפת לך״ – המסעות בעולם לימדו אותי הרבה, אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי הוא לחלוק. לחלוק את הסיפורים שלי עם העולם, לחלוק את הדרך עם אנשים נפלאים, לחלוק את מרחב המחיה שלי, את המחשבות שלי, את הדברים שלמדתי ואפילו לחלוק את האוכל שלי. אנשים תמיד שואלים בפליאה, איך מצאת מקום לישון שם? איך אתה מסתדר? מאיפה יש לך כל כך הרבה חברים בעולם? איך הצלחת לטייל שם בלי כסף?
התשובה הפשוטה ביותר היא לחלוק. כאשר אתם חולקים עם אנשים את מה שיש לכם הם מיד ירצו לחלוק איתכם בחזרה. ואז נוצר קשר, נוצרת חברות. כשאני חולק עם כל המטיילים בהוסטל אוכל שבישלתי, נוצרת קרבה, ומשמח תמיד לגלות איך זה מעורר אצל כולם רצון לתרום ולחלוק משלהם בחזרה...

אני חייב להודות שמאז שהפכתי לטבעוני אני מרגיש שאני אוכל הרבה יותר בריא. אין ספק שכשמטיילים אורח החיים משתנה, הארוחות לא סדירות, אנחנו אוכלים הרבה פעמים אוכל לא בריא (פאסט פוד, בעיקר שאנחנו שיכורים – ובטיול זה קורה לא מעט). לפעמים הטבעונות מחייבת אותי להכין סלט או לאכול פרי כשאני רעב אם אין לי כוח לבשל. קצת יותר טרחה, אבל הרבה יותר בריאות בארוחה.
אז לכל מי ששואל אם אפשר להיות טבעוני ולטייל בכל מקום כמעט מסביב לעולם - התשובה היא:
כן!
לונלי פלג, נווד (טבעוני)