תזונת ילדים ותינוקות צמחונים וטבעונים

שלוש עובדות על תזונת תינוקות טבעוניים (ואמם)

• אין מניעה לגדל תינוק טבעוני או צמחוני, אך כן נדרשת מכם ההורים אחריות רבה מהממוצע ללמוד על התזונה הנכונה לתינוק שלכם, ורצוי גם להיעזר בדיאטנית.
• לאם טבעונית ומניקה מומלץ לקחת תוסף ויטמין B12, תוסף אומגה 3 צמחי ולעבור למלח מועשר ביוד.
• שילוב של מחיות על בסיס קטניות מבושלות, מחית טופו, טחינה וחמאות אגוזים יהוו מקורות מצויינים לחלבון, שומן ומינרלים חשובים.

רופאים עלולים להרתיע הורים לעתיד מפני הבחירה לגדל את ילדיהם כטבעונים או כצמחונים. גישה זו מבוססת על רגשות ועל דעות קדומות יותר מאשר על ספרות מדעית. מהי עמדת משרד הבריאות הישראלי וארגוני בריאות נוספים? וכיצד להאכיל תינוק טבעוני? כל התשובות בכתבה הבאה.

עמדת משרד הבריאות הישראלי והאיגוד הישראלי לרפואת ילדים בנוגע לגידול ילדים צמחונים וטבעונים מסוכמת במסמך "הנחיות תזונת תינוקות במשפחות צמחוניות וטבעוניות" שנכתב בשנת 2013. כך הם מסכמים את הנושא:

"כלכלה‏ צמחונית,‏ הנצרכת‏ בצורה ‏מושכלת, ‏יכולה ‏לספק‏ את ‏כל ‏הצרכים ‏התזונתיים ‏מינקות ‏ועד ‏זקנה.‏ תינוקות ‏המקבלים‏ תפריט‏ צמחוני ‏גדלים ‏היטב ‏‏כאשר‏ תזונתם ‏מכילה ‏את ‏כל‏ רכיבי ‏המזון‏ (חלבונים, ‏פחמימות,‏ ליפידים, ‏ויטמינים, ‏ברזל‏ וכד')‏ הנדרשים‏ בכמות‏ מספקת,‏ על‏ פי‏ ההנחיות ‏התזונתיות ‏לכלל ‏התינוקות‏ בני ‏גילם.‏ מומלץ‏ להתייעץ‏ עם‏ דיאטן/תזונאי ‏בהרכבת‏ תפריט ‏נאות."

עד כמה הציטוט האמור מתייחס גם לתזונה טבעונית לחלוטין? קשה לדעת. אך במסגרת המסמך, ישנה התייחסות פרטנית לתפריט של תינוקות טבעוניים (מצב זה מהווה התקדמות משמעותית, מאחר שבעבר לא היתה כל התייחסות לנושא טבעונות בינקות ובילדות מצד משרד הבריאות הישראלי או איגוד רופאי הילדים). להמלצתם להתייעץ עם דיאטן\ית לגבי התזונה (רצוי עוד משלב ההריון) אני מצטרפת בחום, ומוסיפה כי מומלץ ללכת לדיאטנית שמבינה ספציפית בתזונה טבעונית לילדים (יש כמה וכמה דיאטניות כאלו ברשימה באתר אתגר 22). מאחר שיש המון דיסאינפורמציה בנושא תזונה טבעונית בכלל ולתינוקות בפרט, קל מאד ללכת לאיבוד (אפילו אחרי קריאת כתבה זו…), ולרובינו סבתא או סבא יתקשו לייעץ במה להחליף את העוף הטחון במרק. פגישה או שתיים אצל דיאטנית "תעשה לכם סדר" בתפריט של התינוק ותתן לכם בטחון רב יותר בהחלטתכם לגדל את ילדכם כטבעוני.

גם האקדמיה לתזונה ודיאטה, ארגון התזונאים מהגדולים והחשובים בעולם, התייחס לתינוקות במסגרת נייר העמדה שפרסם בנושא תזונה צמחונית וטבעונית:

"תזונה טבעונית או צמחונית המתוכננת כראוי היא הולמת, עונה על הדרישות התזונתיות ותומכת בגדילה תקינה בכל שלבי החיים כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות, גיל ההתבגרות, זיקנה וגם עבור ספורטאים."

וכך גם משרד הבריאות הבריטי, ה-NHS:

"תינוקות ופעוטות בתזונה צמחונית או טבעונית יכולים לקבל את האנרגיה ורכיבי התזונה (נוטריינטים) שהם זקוקים להם על מנת לגדול דרך תזונה מתוכננת, מגוונת ומאוזנת."

עד גיל ארבעה חודשים – הכי מומלץ חלב אם

ללא קשר לתזונה שלך או התזונה שאת מתכננת עבור תינוקך, המזון הבלעדי המומלץ ביותר עד גיל חצי שנה הוא חלב אם. לאחר גיל חצי שנה יש לשלבו כתוספת מזון משלים (עד גיל שנה לפחות). מחקרים שהשוו בין חלב אם של אמהות טבעוניות ללא טבעוניות הראו שאין הבדלים מהותיים בהרכב החלב.

תוספים מומלצים לאם מניקה וטבעונית

שני התוספים העיקריים שמומלץ לנשים טבעוניות מניקות ליטול הם ויטמין B12 וחומצת שומן אומגה 3 ממקור צמחי.

אין הרבה מחקרים אודות הבדלים בכמות הויטמין B12 בחלב של אם טבעונית לעומת אם לא טבעונית: מחקר אחד מתחילת שנות התשעים מצא אצל נשים אוכלות כל כמויות גבוהות יותר של ויטמין B12. עם זאת, המחקר נעשה על כמות קטנה מאד של נבדקים ובשנים, שהיתה מודעות פחותה לנושא זה. בהתאמה לכך, המחקר האחרון (משנת 2018) שהשווה את כמויות הויטמין B12 שבחלב אם של טבעוניות, צמחוניות ואוכלות כל, לא מצא הבדלים מובהקים בין כמויות הויטמין בחלב שלהן. הסיבה לכך היא שככל הנראה, כמעט כל הנשים הטבעוניות והצמחוניות שהשתתפו במחקר הקפידו ליטול תוסף B12 (בעוד שהנשים אוכלות הכל במחקר לא נטלו את התוסף, כמעט ללא יוצאות מן הכלל). לסיכום: לנשים צמחוניות/טבעוניות, בזמן הנקה מומלץ להקפיד לקחת ויטמין B12 מידי יום (כלומר יותר מהכמות המומלצת לכלל האוכלוסיה, העומדת על 2-3 פעמים בשבוע).

הסיבה להמלצה לצרוך תוסף אומגה 3 מעט מורכבת יותר. חומצת שומן אומגה 3, ביחוד מהסוגים שמצויים בדגים מסויימים (EPA ו-DHA), קשורה להתפתחות המוחית של התינוק (למעשה יש כמות לא מבוטלת של אומגה 3 במוח עצמו), ומאחר שמדובר בגילאים קריטיים להתפתחות, לדעתי עדיף להיות בצד הבטוח ולקחת תוסף צמחי של אומגה 3. ניתן להזמין מחו"ל במחיר סביר למדי תוסף בשם Opti3 או לקנות את אחד משני התוספים שנמכרים בארץ. בפועל, המחקרים המעטים שהשוו בין חלב אם של נשים טבעוניות, צמחוניות ואוכלות כל הראו ממצאים סותרים.

נוסף על כך, אם טרם עשיתם זאת, מומלץ לעבור להשתמש במלח מועשר ביוד במקום מלח רגיל. זו ההמלצה לכלל האוכלוסיה, אך נשים לאחר לידה נמצאות בסיכון גבוה במיוחד לחוסרים במינרל זה, דבר העלול לפגוע בפעילות בלוטת התריס (לעיתים באופן בלתי הפיך). בתזונה טבעונית אין כמעט מקורות טבעיים ליוד שניתן לסמוך עליהם מלבד אצות, ולכן מומלץ להשתמש במלח מועשר ובמקרים מסויימים גם להיעזר בתוסף (אין לקחת תוסף יוד ללא המלצת איש מקצוע מאחר שגם צריכה עודפת של יוד עלולה לפגוע בבלוטת התריס).

מה לגבי תמ"ל סויה?

בנסיבות שאינן מאפשרות הנקה, אפשר בהחלט להשתמש בתחליפי מזון לתינוקות על בסיס סויה (למעט במקרים ספציפיים כמפורט בהמשך).
משרד הבריאות הישראלי מביע הסתייגות כללית מן השימוש בתמ"ל על בסיס סויה, אולם כותב מפורשות שהוא אכן יכול להתאים לתינוקות טבעונים. יש לציין שהחשש מסויה אינו מתיישב עם עמדותיהם של ארגונים כגון האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (American Academy of Pediatrics – AAP) וארגונים נוספים, שמצהירים כי תמ"ל על בסיס סויה בטוח לשימוש, בדומה לתמ"ל על בסיס חלב פרה, למעט במקרים של פגים ותינוקות עם בעיות כליה.
ה-AAP פרסם נייר עמדה בנוגע לתמ"ל על בסיס סויה, ולהלן ההתייחסות הנרחבת של הארגון לנקודות שנחשבות בעייתיות בתמ"ל על בסיס סויה:

• אלומניום – בעבר תמ"ל סויה הכיל כמות גדולה של אלומניום (עקב תהליך העיבוד). בשנים האחרונות טכניקת העיבוד שופרה, וכיום הוא מכיל הרבה פחות אלומיניום, שגוף התינוק מפריש באופן טבעי (למעט במקרים של פגים ותינוקות עם בעיות כליה).
• פיטואסטרוגנים – הורמונים דמויי אסטרוגן, שפעולתם חלשה מאסטרוגן פי כמה אלפים. החשש העיקרי בצריכתם הוא מפני התבגרות מינית מוקדמת. בקרב ילדים מתבגרים המחקרים מראים שאם לפיטואסטרגונים שבמזון ישנה השפעה כלשהי, הרי שזו השפעה שמיטיבה עם הבריאות. בקרב תינוקות הניזונים מתמ"ל המצב מעט שונה, מאחר שתינוקות אלו תלויים באופן בלעדי בתמ"ל ולכן ריכוז הפיטואסטרוגנים בתזונתם גבוה. אולם במחקרים בבני אדם, כמעט שלא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בהתבגרות המינית בין תינוקות שצרכו פורמולות על בסיס סויה בהשוואה לאלו שצרכו פורמולות על בסיס חלב פרה. מחקרים בבעלי חיים הראו תוצאות סותרות. בשורה התחתונה, עמדת ה-AAP היא שאין סיבה לחשוש מפיטואסטרוגנים בסויה.
• סיבים – ובעיקר פיטאט, שנמצא בכל המזונות העשירים בסיבים, כולל סויה ומפריע לספיגת מינרלים. בתהליך הייצור של תמ"ל על בסיס סויה נפטרים מרוב הסיבים שבסויה, אך מאחר שבכל זאת נשארת כמות כלשהי, תמ"ל סויה לרוב יכיל כמות גבוהה יותר של מינרלים כגון ברזל ואבץ בהשוואה לתמ"ל מחלב פרה, כך שאין חשש ממחסור במינרלים.

למידע נוסף מומלץ לקרוא מאמר קצר מאת פרופ' צבי צדיק, רופא ילדים מבית החולים קפלן, שחקר את נושא תמ"ל הסויה. כדאי גם לקרוא את המאמר המלא העוסק בכל המיתוסים לגבי סויה ובריאות.
חשוב להדגיש שחלב סויה, סוגי חלב אחרים מן הצומח (אורז, שקדים וכדומה) כמו גם חלב פרה או חלב מכל בעל חיים אחר – בשונה מתמ"ל על בסיס סויה – אינם מהווים תחליף מספק לפעוטות שאינם ניזונים מחלב אם.

מזונות משלימים

מה לתת לתינוק בשלב הטעימות?

החל בגיל 4 חודשים, כשהתינוק עדיין יונק באופן בלעדי, מומלץ להתחיל לחשוף אותו למזונות חדשים בכמויות זעירות (1-2 כפיות) ובמרקם טחון. שלב הטעימות מסייע לגמילה ולמעבר למזון מוצק. בגיל זה, בדרך כלל התינוק יתחיל מעצמו להתעניין בנעשה בצלחת שלכם. מאכלים ראשוניים שיכולים להתאים לשלב זה הם ירקות ופירות רכים ו\או טחונים, דייסות שיבולת שועל או אורז או דייסות דגנים מסחריות מוכנות. מבין הקטניות מומלץ להתחיל בעדשים כתומות שבושלו עד למרקם דייסתי.

דגשים למזונות משלימים (סביב גיל שישה חודשים)

1. קטניות – כמו אצל מבוגרים, הקטניות הן ספק מרכזי של חלבון, ברזל ואבץ בתזונת התינוק. מומלץ להכין מחיות על בסיס קטניות מבושלות (שעועית, אפונה, עדשים, חומוס), שניתן לטחון עם מעט מים, שמן זית וירקות כמעט בכל בלנדר פשוט. אם התינוק סובל מגזים כתוצאה מאכילת קטניות, כדאי להשרות את הקטניות לזמן ממושך יותר (לילה אמור להספיק), וכן להחליף את מי הבישול לאחר הרתיחה (לשטוף את הקטניות במסננת לאחר הרתיחה, ולהחזיר לסיר עם מים חדשים). בשלב מאוחר יותר, כשהתינוק בשל לכך, אפשר לעבור גם לקציצות על בסיס קטניות וירקות שיאפשרו לתינוק לאכול בעצמו (אוכל אצבעות).
2. אגוזים וזרעים – עד גיל חמש יש לתת לתינוקות אגוזים וזרעים במרקם טחון בלבד, על מנת להמנע מסכנת חנק. פרט לטחינה המוכרת, ניתן להשיג במרכולים מגוון חמאות אגוזים (שקדיה, ממרחים על בסיס אגוזי מלך, קשיו, ואגוזים וזרעים אחרים). עדיף להסתמך על חמאות קנויות ופחות על טחינה ביתית של אגוזים וזרעים, כדי לוודא שהטחינה אכן נעשתה ביסודיות מספקת.
3. סויה וטופו – מחית על בסיס טופו (ובשלב מאוחר יותר טופו בתנור – אוכל אצבעות פופולרי במיוחד בקרב פעוטות טבעונים), חלב סויה (כחלק מתבשיל או בדייסה, לא כמשקה) ומזונות אחרים על בסיס סויה יכולים בהחלט להשתלב בתפריט כמזונות משלימים. אין סיבה לחשוש מסויה, ובמחקרים אף נמצא כי ילדות שאכלו סויה בגיל צעיר חלו פחות בסרטן השד בגיל מבוגר.
4. ירקות ופירות – כמו כל הילדים, גם פעוטות טבעוניים יהנו כמובן מאכילת פירות וירקות. כדאי לחשוף למגוון רחב של סוגים וצבעים כדי לאפשר לתינוק להפתח לכמה שיותר טעמים ומרקמים. כדאי לשלב גם ירקות או פירות טריים כחלק מהארוחה, כדי לקבל ויטמין C המשפר את ספיגת הברזל והאבץ.

אבות המזון, ויטמינים ומינרלים לשים לב אליהם

חלבון – תינוקות זקוקים לכמות גבוהה יחסית של חלבון בשנת חייהם הראשונה ואחריה. עד גיל 6 חודשים, כמות החלבון בחלב אם או בפורמולות מספקת. לאחר מכן יש להוסיף בהדרגה חלבון מהצומח לתזונה – קטניות, דגנים, חלב סויה וטופו.

סיבים תזונתיים Vs קלוריות– סיבים תזונתיים חיוניים לבריאותנו ומצויים בשפע במזון מן הצומח, אך עודף סיבים עלול לגרום לקיבתו הקטנה-יחסית של הפעוט להתמלא במהירות, וכך למנוע ממנו לאכול את כמות האנרגיה שהוא זקוק לה. על מנת למנוע מחסור באנרגיה, מומלץ לתת לתינוק ארוחות רבות וקטנות במהלך היום (כל שעתיים שלוש). אם הילד אינו אכלן גדול יש לשמור על צריכה מספקת של קלוריות, ולשלב בתזונה גם דגנים שאינם מלאים (לחם לבן, פסטה וכדומה), וכן מזונות צמחיים עשירים בשומן כמו אבוקדו, ממרחי אגוזים ואף מרגרינה רכה (ללא שומן טראנס).

סידן – תינוקות הניזונים מחלב אם או מפורמולות, מקבלים כמות מספקת של סידן. בנוגע לפעוטות טבעונים שנגמלו מחלב האם, יש לוודא צריכה מספקת של סידן בעזרת צריכת מזונות מועשרים (טופו, חלב סויה וכו') וצריכת מזונות העשירים בו באופן טבעי (קטניות, עלים ירוקים ועוד).

ברזל – חלב אם יחסית דל בברזל, ללא קשר לתזונת האם, אך תינוקות נולדים עם מאגר ברזל המספיק ל-6-4 חודשי חייהם הראשונים. לאחר מכן יש לדאוג למקורות חיצוניים לברזל. בגילאים צעירים, עקב הצורך המוגבר של התינוק בברזל, קיים סיכון מוגבר לאנמיה, שעלולה להאט את ההתפתחות המוחית והכללית של התינוק ולפגוע בה. על-פי המלצות משרד הבריאות הישראלי, יש לתת לכלל התינוקות בגילאי 6-4 חודשים תוסף ברזל במינון 7.5 מ"ג, ובגילאי 18-6 חודשים במינון 15 מ"ג. זאת, בנוסף על שילוב של דגנים ודייסות מועשרות בברזל מגיל חצי שנה ואילך. מומלץ לתינוקות להימנע משתיית תה (גם תה צמחים) המכיל חומרים המעכבים את ספיגת הברזל (מדובר בהמלצות לכלל התינוקות בישראל, ללא קשר לתזונתם או לתזונת האם).

ויטמין B12 – כל עוד התינוק יונק באופן בלעדי, גופו מסתמך על ויטמין B12 שהאם צורכת. לכן על האם להקפיד על נטילה יומיומית של תוסף B12. תמ"ל על בסיס סויה מועשר ב-B12. כאשר התינוק מתחיל לצרוך מזונות נוספים, יש לפורר לו בערך רבע כדור 12B על הלשון, או להשתמש בתכשיר בטיפות.

ויטמין D – האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה לכל התינוקות לקבל תוסף של הוויטמין בטיפות, בכמות של 400UI ליום, עד גיל שנה (בדומה להמלצות משרד הבריאות הישראלי). אחת הסיבות להמלצה היא שמומלץ להמעיט בחשיפת תינוקות לשמש, החיונית לייצור הוויטמין בגופנו. סיבה נוספת היא שיש מעט מאוד מקורות תזונתיים לוויטמין זה (כולם מהחי). בחלב אם יש אמנם ויטמין D, אך לפי חלק מהמחקרים, הכמות אינה מספקת. על-פי המלצות משרד הבריאות הישראלי, יש להמשיך לתת תוסף עד שהילד יכול להיחשף באופן מספק לאור השמש כדי לייצר את הוויטמין בעצמו (מספיקות 30-15 דקות של חשיפה לשמש ללא קרם הגנה). לצערנו, רוב תוספי התזונה של הויטמין הנמכרים בישראל הם מהחי, ניתן להזמין ויטמין D טבעוני בטיפות של חברת אקוספ או להזמין ויטמין D טבעוני של חברת Vitashine כאן. תינוקות הצורכים פורמולה ולא חלב אם אינם זקוקים לתוסף בדרך-כלל, כי הפורמולות מועשרות בוויטמין מלכתחילה (כמובן, יש לוודא זאת).

ויטמין C – מזון מהצומח עשיר באופן טבעי בויטמין C, וברוב הירקות, העלים הירוקים והפירות יש כמות יפה של הויטמין. מעבר ליתרונות הבריאותיים הרבים של שילוב ירקות ופירות טריים בתפריט במניעת מחלות, הירקות והפירות הטריים משפרים את ספיגת הברזל והאבץ שבכל מה שנאכל באותה ארוחה. לכן מומלץ לשלב חתיכה של פרי או ירק טרי בכל הארוחות, כולל ארוחות הביניים. תה, לעומת זאת, מפריע לספיגת ברזל ומינרלים אחרים ולא כדאי לשלבו בארוחות. גם תה צמחים אינו מומלץ עד גיל מאוחר, הן עקב הפרעה לספיגה והן כי ריכוז החומרים הפעילים בחלק מצמחי התה עלול להיות גבוה מידי עבור פעוטות.

סיכום

תזונת ילדים ותינוקות היא תחום מורכב, ללא קשר לסוג התזונה. היות שלצערנו מספר התינוקות הטבעונים שחיים במערב עדיין קטן יחסית, כמות מקורות המידע והמחקרים המהימנים בנושא מוגבלת. המזון המומלץ ביותר לתינוקות טבעונים, צמחונים ואוכלי בשר הוא חלב אם (בחודשים הראשונים כמזון בלעדי ולאחר מכן כמקור מזון עיקרי אך לא יחיד). על אף הרתיעה המובנת של הורים רבים ממתן תוספים לתינוק, מומלץ שלא לקחת סיכונים מיותרים ולהשתמש בהם. בכל מקרה, ניתן ומומלץ להיוועץ בתזונאי/ת.

קישורים מומלצים

• כתבה מומלצת מ-ynet: "בדיקות הדם מושלמות: טל מגדלת תינוק טבעוני" – טור אישי מאת טל חייקין, דיאטנית קלינית וצמחונית מגיל חמש המגדלת את בנה ינאי כטבעוני, ומתגאה בבדיקות דם מושלמות והתפתחות תקינה.
• מומלץ מאוד להצטרף גם לקבוצות פייסבוק (או פורומים) להורים טבעונים
• רעיונות לארוחות טבעוניות לתינוקות ופעוטות מהבלוג לא על החסה לבדה
• כתבת ההמשך: טבעונות בריאה לילדים ונוער

תפריטים לדוגמא

הצעה לתפריט

הצעה לתפריט בסיסי לתינוק טבעוני בין 9-10 חודשים

בוקר
דייסת דגנים: אורז/קורנפלור/שיבולת שועל (שהכנתם בעצמכם או מאבקה קנויה המועשרת בברזל) + כף שקדיה

ביניים
פרי (בננה, תפוח, אגס, אפרסק)
חתיכת פרוסת לחם/קרקר

צהריים

• אופציה א': קציצות קטניות וירקות (למשל קציצות עדשים ופטרוזיליה, קציצות קמח חומוס וירקות, בורגר סויה עם עגבניות). אפשר לשלב בתוך הקציצות או לצדן גם דגנים מלאים/ לבנים (למשל אורז, גריסים, קינואה, כוסמת, שיבולת שועל) (איך להדביק קציצות בלי ביצים)
• אופציה ב': מרק קטניות, דגנים וירקות טחון (למשל מרק גרגרי חומוס, בצל, שורש סלרי והמון עלים ירוקים, או מרק דלעת וטופו)
• אופציה ג': מחית קטניות (למשל שעועית לבנה שבושלה היטב) או טופו + שמן זית/ אבוקדו, לצד מנה של דגנים עם ירקות מבושלים (פסטה ברוטב עגבניות, אורז עם בצל ופטריות, קינואה עם ירקות)

*יש להכין את המתכונים שבקישורים ללא מלח ותיבול מלבד עלים

ביניים

ירק טרי חתוך (רצועות גמבה או מלפפון, חתיכות עגבניה) + כף טחינה גולמית מלאה + כפית זרעי צ'יה/פשתן טחון
הנקה/תמ"ל

ערב

חביתת קמח חומוס/מקושקשת טופו
ירקות מבושלים או מאודים: למשל קישוא, דלורית או גזר
פרי

לפני השינה

הנקה/תמ"ל עם הזמן התינוק יפחית את תדירות ונפח ההנקה, ויש להשלים בכמויות גדולות יותר של מזון רגיל.

הצעה לתפריט

הצעה לתפריט של תינוק בן שנה וחודשיים (של התינוק של הדיאטנית טל חייקין)

בוקר

סלט קצוץ קטן: חצי עגבניה, חצי מלפפון, חצי אבוקדו קטן, רבע בצל קטן, כף פטרוזליה קצוצה מיובשת.
בננה

ארוחת ביניים

פרוסה עם שקדיה או טחינה
אגס

צהריים

מרק שעועית מאש ומנגולד (טחון)
4 פרוסות בטטה בתנור
סלט תפוחי אדמה ואפונה
פרח כרובית אפוי

ארוחת ביניים

מקלות מלפפון עם טחינה מלאה + 5 זיתים

ארוחת ערב

פלפל ממולא באורז בסמטי מלא וקינואה אדומה עם המון פטרוזליה, כוסברה, עלי סלרי וקייל
תבשיל קישואים עם פטריות, מתובל בהרבה שמיר קצוץ מיובש

נשנושים בין לבין

פירות חתוכים – אפרסמון, קיווי, תפוח

*תודה רבה לדיאטניות טל חייקין, נטלי שמש ונירה אולנד, לרופאת הילדים צביה שיפר וכן לאמא הטבעונית אבישג גורדין על הסיוע בהכנת הכתבה.