סקר צמחונות בישראל
מהן הסיבות הנפוצות ביותר למעבר לצמחונות? באיזה גיל מתלבטים בכך? האם צמחונות גורמת לאנשים לבשל יותר? כיצד היא משפיעה על יחסיהם המשפחתיים והחברתיים? ואיך מגיבים סמכויות בענייני תזונה ובריאות להחלטה להפסיק לאכול בשר? לשאלות אלה ואחרות, מספק סקר הצמחונות החלוצי של אנונימוס - שמנתח את תשובותיהם של 1,388 צמחונים וטבעונים בישראל ל-66 שאלות - תשובות ראשוניות.
בכתבה: הקדמה | גיל המעבר | מרצון למעשה | נשים מקדימות גברים | יציבות | נקודת ההתחלה | היכרות עם צמחונים | אכילת בשר לפני הצמחונות | הרג לעומת תנאי גידול | גועל וטעם | בריאות כסיבה לצמחונות | אהבה וצמחונות | ללא רוחניות | זכויות אדם
שתי הסיבות הבולטות, שסומנו בדרגת החשיבות הגבוהה ביותר, הנן "הרג בעלי-החיים" – 82%; ו"בתנאי הגידול של בעלי-החיים" – 72%. בהתאמה לכך, אחוזים בודדים בלבד מן המשיבים סימנו, שלשתי סיבות אלה חשיבות מעטה או שהן לא חשובות כלל. החשיבות הגבוהה שייחסו המשיבים לתנאי הגידול של החיות, מעידה על רמת בקיאות משמעותית במציאות החקלאית. אין בידינו נתונים על רמת הבקיאות בנושא באוכלוסייה הכללית, אולם אין ספק, שכל אדם בגיל של אוכלוסיית המשיבים יודע, שבשר מיוצר על-ידי הרג מכוון של חיות. לעומת זאת, רק חלק מהאוכלוסייה הכללית יודע על תנאי החיים הקשים במשקים התעשייתיים. הדומיננטיות של ההרג ותנאי הגידול בין הסיבות גם מראה חד-משמעית, שבקרב קהל המשיבים, המניעים המוסריים הם המובילים לצמחונות. אמנם, הסקר אינו מאפשר לקבוע, מה עורר במיוחד את רגישותם המוסרית של המשיבים. האם, למשל, מדובר בנטילת החיים? או בגרימת הסבל? ואולי בשלילת החיים הטבעיים?
14% מכלל המשיבים סימנו "בשר לא טעים לי" כסיבה חשובה מאוד לכך שהפסיקו לאכול בשר. הפער בין החשיבות שיוחסה לטעם לבין החשיבות שיוחסה לגועל, מרמז כי התגובה הגופנית לבשר אינה מרכיב משמעותי ביותר בתחושת הדחייה שמעורר הבשר. שיקולי הטעם חשובים במיוחד לילדים – 23.5% מבין בני 14 ומטה סימנו "בשר לא טעים לי" תחת חשיבות מרבית.
תוצאות כלליות אלה קשורות בגיל הצעיר של המשיבים, ובגיל הצעיר עוד יותר שבו עברו לצמחונות. הגיל שבו מקבלים אנשים הוראה מרופא להפסיק לאכול בשר בגלל מחלה, נמצא מבחינה סטטיסטית מחוץ לטווח הגילאים של משיבי הסקר. אולם אפילו במגבלות הגיל של ציבור המשיבים, הבריאות היוותה גורם חשוב הרבה יותר בקרב המבוגרים יותר. 23% מהמשיבים מגיל 34 ומעלה, סימנו "שמעתי שצמחונות בריאה יותר" בתור סיבה חשובה מאוד – פי 3-2 בערך מהצעירים יותר; הפער בין הגילאים אפילו מעט גדול יותר בקרב המסמנים "בעיית בריאות מסוימת" כסיבה חשובה מאוד למעבר לצמחונות.
פערים דומים בין הגילאים, ניכרים באופן מובהק גם כשהנסקרים התבקשו להגיב למשפט "כששקלתי להיות צמחוני/ת, צמחונות נתפסה בעיני כתזונה...". ככל שהמשיבים צעירים יותר, הם הרבו לסמן שהנושא "לא העסיק אותי", וככל שהם מבוגרים יותר, רבים יותר מביניהם סימנו "צמחונות נתפסה בעיני כתזונה בריאה יותר". שאלה זו העלתה תוצאה מעניינת נוספת: רק מיעוט קטן מכלל המשיבים, בכל הגילאים, חשב שצמחונות "בריאה פחות" או "בריאה באותה מידה" כששקל להיות צמחוני.
התוצאות חד-משמעיות: "אהבת בעלי-חיים" קשורה לצמחונות. 77% מהמשיבים סימנו "יש קשר הדוק" בין שני התחומים בחייהם, לעומת 3% בלבד שסימנו "לא קשור בכלל". הסקר לא מספק השוואה עם אפשרות בחירה בתפיסת עולם מוסרית "רציונלית" ביחס לבעלי-חיים. עם זאת, עצם ההסכמה הגורפת של המשיבים עם הקישור בין צמחונות לאהבה לחיות, מעידה על חשיבותו של הרגש כמניע לצמחונות, ועל כך שהמשיבים אינם נרתעים מלהעיד על חשיבות הרגש עבורם. טענה זו מחוזקת על-ידי ההסכמה הנרחבת של המשיבים עם הקישור בין הצמחונות שלהם ל"אהבת טבע": 48% סימנו "יש קשר הדוק", לעומת 9% שסימנו "לא קשור בכלל". חשיבותה הגבוהה של אהבת טבע עשויה להפתיע, כי זהו רגש שלאו דווקא קשור בחיות. ככלל, התוצאות מרמזות על האפשרות, שקהל היעד המבטיח ביותר להחרמת בשר הוא אנשים המטפלים בחתול או בכלב, וקהל היעד הבא ברשימה הוא חובבי טיולים. פרשנות זו טעונה חקירה נוספת.
הקדמה
על הסקר
יש חשיבות רבה לידע על אורח-חייהם של צמחונים ועל מחשבותיהם והרגשותיהם בנושא. הידע נחוץ כדי ללמד אותנו כיצד לסייע לאנשים נוספים להפסיק לאכול בעלי-חיים וכדי לעזור לצמחונים שבינינו לקיים בנוחות את אורח-חייהם הצמחוני. כולנו יודעים משהו בנושא, על בסיס ניסיון אישי. אולם מדובר ברשמים גרידא. ללא בדיקה שיטתית של הנושא, קל לזכור רק פרטים שעניינו אותך או מצאו חן בעיניך, ולשכוח פרטים אחרים. מצד אחר, אנו חשופים כל העת לתעמולה נגד צמחונות – בעיתונות, בין מכרים ולעתים גם מצד הממסד הרפואי – וקשה שלא להיתפס לפרטים פסימיים במיוחד, אף שייתכן שהם חריגים. כדי לדעת מה באמת עוברים צמחונים, יש צורך לבצע סקרים שיטתיים. בישראל כמעט שאין מידע מסוג זה על צמחונים. אחד מהמקורות היחידים הוא סקר משרד הבריאות לשנים 2001-1999. הסקר דגם אוכלוסייה בגילאי 64-25 ומצא, ש-8.5% מהנשאלים הגדירו את עצמם צמחונים או טבעונים (מתוכם 9.8% נשים ו-7.2% גברים). לפי הסקר, שיעור הצמחונות באוכלוסייה עולה קלות עם הגיל. ערכו של סקר משרד הבריאות צנוע, הן בגלל מיעוט הנושאים שנבדקו בו, הן משום שהוא פסח על קהל צעיר, והן כי המושג "צמחונים או טבעונים" לא הוגדר בו בבירור.סקר אנונימוס
ב-15.7.2005 פורסמה בזכויות בעלי-חיים השבוע ובאתר אנונימוס קריאה לצמחונים ולטבעונים להשתתף בסקר בנושא צמחונות. מטעמים טכניים, אין בסקר הבחנה בין צמחונים לטבעונים והכל נכללים בו כ"צמחונים". הסקר כלל 66 שאלות ובהן 115 נתונים, והוא אפוא סקר הצמחונות המקיף ביותר שנערך אי-פעם בישראל. עם נעילת הסקר ב-10.10.2005, הצטברו 1,493 שאלונים (לאחר ביטול 105 שאלונים, שנתוניהם כוללים סתירות פנימיות בולטות, נתונים מופרכים לחלוטין וכד'). הסקר אינו מספק מדגם ייצוגי של כלל הצמחונים בישראל. מאחר שפרסומו נעשה דרך אנונימוס, סביר להניח, שתוצאותיו משקפות אוכלוסייה שונה מאוכלוסיית הצמחונים הכללית – ציבור עם עניין מוסרי מיוחד בבעלי-חיים, נטייה מוגברת לפעול למענם ורמת בקיאות גבוהה בניצול חקלאי של חיות ובצמחונות. עם זאת, בכל הנוגע לאוכלוסייה זו, יש לממצאי הסקר ערך רב.על משיבי הסקר
גילאי המשיבים נעים בין 7 ל-70, אולם הרוב הגדול הם צעירים: הגיל הממוצע הוא 24, והשכיח ביותר הוא 17. יש לציין, שלפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנים 1998-9, בני 21-14 גולשים באינטרנט כמעט כפליים משאר האוכלוסייה. הרוב גדול של המשיבים בסקר אנונימוס הם נשים: כ-69%. זאת אף על-פי שיותר גברים גולשים באינטרנט באופן כללי (פי 2.33 מנשים, לפי סקר הלמ"ס). תוצאות אלה מרמזות על רוב מוחץ של נשים בקרב הצמחונים, בהשוואה לסקר משרד הבריאות. 10% מהמשיבים לסקר אנונימוס אינם ילידי ישראל, ומבין אלה הרוב ילידי רוסיה. 87% מהמשיבים הגדירו עצמם כחילונים, לעומת 10% מסורתיים ו-3% דתיים או חרדים. המשיבים לא נשאלו לזהותם הלאומית; עם זאת, איש כמעט לא ענה, שהיה מצביע כיום למפלגה ערבית, וכן לא למפלגה דתית. המשיבים העדיפו מפלגות בשמאל יותר מהמקובל בכלל האוכלוסייה. 36% סימנו בחיוב "אני פעיל/ה לזכויות בעלי-חיים או לעידוד צמחונות/טבעונות", לעומת 55% שסימנו זאת לשלילה.המעבר לצמחונות
גיל המעבר
בישראל נולדים מעט מאוד תינוקות לאורח-חיים צמחוני; צמחונות היא כמעט תמיד החלטה להפסיק לצרוך בשר. בסקר לא נבדק שיעור המשתתפים שנולדו צמחונים, אלא גיל המעבר בלבד. הצמחונות מופיעה בדרך-כלל לא לפני גיל 10, ושכיחותה עולה במהירות: הגיל השכיח ביותר למעבר לצמחונות הוא 12, הגיל הממוצע הוא 16 והגיל החציוני (מחצית המשתתפים מתחתיו ומחציתם האחרת מעליו) הוא 15. במילים אחרות, מרבית הצמחונים הפסיקו לאכול בשר בתחילת גיל ההתבגרות ובמהלכו, ובמידה הולכת ופוחתת עם העלייה בגיל. ככל שהמשיבים מבוגרים יותר, כך גיל המעבר שלהם לצמחונות מפוזר יותר, אם כי גם המשיבים המבוגרים ביותר העידו על עדיפות מסוימת לראשית גיל ההתבגרות. ניתן לשער, שהמעבר לצמחונות מתרכז בתקופה זו כי במהלכה מתחילים אנשים לעמוד על דעתם והם גם פתוחים יותר מהמבוגרים מהם לשנות את השקפת עולמם ואת הרגלי התזונה שלהם. עם זאת, בימי התבגרותם של האנשים המבוגרים ביותר כיום, ההסברה לקידום הצמחונות והתמיכה לצמחונים היו חלשות יותר – דבר העשוי להסביר את היעדרו של ריכוז גדול יותר של מעבר לצמחונות בראשית גיל ההתבגרות בקרב המשיבים המבוגרים ביותר.מרצון למעשה
הנשאלים בסקר התבקשו לציין את הגיל שבו חשבו לראשונה להפוך לצמחונים. יש להתייחס לתשובות לשאלה זו בזהירות מיוחדת, כי מדובר בשחזור ממרחק של שנים. לפי התשובות, הגיל החציוני למחשבה ראשונה על צמחונות הוא 13 והגיל השכיח הוא 12. נתון זה מחזק את ההנחה, שההכרה בחשיבות המוסרית של הצמחונות נוטה להבשיל בראשית גיל ההתבגרות. הפער (הקטן) בין גיל המחשבה על צמחונות לבין גיל המעבר לצמחונות בפועל מרמז על כך, שהנשאלים המבוגרים נזקקו לזמן רב יותר מהנשאלים הצעירים כדי לממש את רצונם להפסיק לאכול בשר. לפי ניתוח תוצאות הסקר, הזמן שחלף בין המחשבה הראשונה על צמחונות למעבר לצמחונות בפועל הוא קצר מאוד בדרך-כלל, אם כי כמה מהנשאלים נזקקו לעשר שנים ויותר כדי להוציא את המחשבה אל הפועל. הזמן החציוני לתקופת המעבר הוא שנה, והזמן השכיח ביותר הוא פחות משנה – הן בקרב המשיבים הצעירים והן בקרב המשיבים המבוגרים. בשאלה נפרדת, נתבקשו המשיבים לבחור בין שתי אפשרויות: האם המעבר לצמחונות היה "תהליך הדרגתי" או "מעבר חד". כמעט 68% מכלל המשיבים סימנו שהמעבר היה חד, לעומת כ-32% שענו כי עברו לצמחונות בהדרגה.נשים מקדימות גברים
יש להזכיר כאן, שקיים פער משמעותי בין גיל המעבר לצמחונות בנשים ובגברים. הגיל החציוני שבו עברו נשים לצמחונות הוא 14, לעומת 17 בגברים. אין סיבה להניח, שלנערות קל יותר לעבור לצמחונות. לכן, מעבר לספקולציות על הבשלה רגשית ואינטלקטואלית מוקדמת יותר בנערות בהשוואה לנערים, אין בידינו הסבר לפער זה.יציבות
על השאלה "האם לאחר שעברת לצמחונות, היו תקופות שבהן הפסקת להיות צמחוני/ת?", ענו כ-18% מהמשיבים בחיוב, לעומת כ-82% שענו בשלילה. זוהי עדות ליציבות משמעותית באורח-החיים הצמחוני. כמובן, הסקר אינו כולל משיבים האוכלים בשר כיום לאחר שהפסיקו להיות צמחונים. אולם די ברוב הגורף של צמחונים ללא הפסקות כדי לרמז על כך, שההחלטה להיות צמחוני היא רצינית ושקולה – הרחק מן התדמית של "שיגעון חולף", שאוכלי בשר מנסים לעתים להדביק לנוער צמחוני.מדוע עוברים לצמחונות?
נקודת ההתחלה
מכלול הגורמים המניעים אנשים להפסיק לצרוך בשר, מורכב מפרטים רבים, המצטברים לאורך שנים. לא תמיד אנו מודעים לכל הפרטים, אולם לעתים קרובות אנשים זוכרים נקודת מפנה חשובה. 45% מהמשיבים בסקר אנונימוס הסכימו עם המשפט: "אירוע / מפגש / ספר / סרט / אתר אינטרנט מסוים השפיע עליי לעבור לצמחונות" (46% לא הסכימו עם המשפט). 60% מבין המסכימים, סימנו ש"השפעת האירוע הייתה מיידית", לעומת 40% שסימנו, ש"השפעת האירוע הייתה כעבור זמן-מה". נתונים אלה מעידים על חשיבותה הגדולה של הסברה טובה לקידום הצמחונות.היכרות עם צמחונים
החשיבות של מידע מבחוץ צפויה לעלות ככל שהאדם מבודד יותר בצמחונות שלו. רבים ודאי מכירים את סיפוריהם של צמחונים ותיקים מאוד על הבידוד המתמשך שנאלצו לחוות בהחלטתם בכלל ובארוחות בפרט. תופעה זו אינה נפוצה עוד בגילאים של משיבי הסקר. רק מיעוט מכלל המשיבים – 25% – לא הכירו אפילו צמחוני אחד בטרם הפכו לצמחונים. מחצית מכלל המשיבים הכירו שני צמחונים ומעלה. עם זאת, בין כל אלה שהכירו צמחוני/ם, הרוב שוללים קשר בין היכרות זו למעבר שלהם לצמחונות.אכילת בשר לפני הצמחונות
גורם השפעה אפשרי נוסף על המעבר לצמחונות הוא תדירות אכילת הבשר קודם להפסקה. ניתן לצפות, שהמעבר לצמחונות יהיה קל יותר למי שלא צרכו בשר רב מלכתחילה. אלא שרק 10% מכלל המשיבים, סימנו שאכלו בשר "לעתים רחוקות". זאת לעומת 76% שאכלו בשר לפחות מספר פעמים בשבוע. עבורם מדובר אפוא בשינוי ממשי באורח-החיים. בתחום זה קיים הבדל מובהק בין נשים לגברים. שיעור הנשים שסימנו כי הן היו אוכלות בשר לעתים רחוקות או אחת לשבוע, גדול כמעט פי 2.5 משיעור הגברים שהשיבו כך. לעומת זאת, שיעור הגברים שאכלו בשר יום-יום לפני שהפכו לצמחונים, גדול באופן מובהק משיעור הנשים: מחצית מן הגברים אכלו בשר פעם ביום או מספר פעמים ביום, לעומת 27% בלבד מן הנשים. במובן זה, אם כן, המעבר לצמחונות קשה יותר לגברים.הרג לעומת תנאי גידול
הנסקרים התבקשו לדרג את מידת חשיבותן של סיבות שונות, שהניעו אותם לעבור לצמחונות. השאלות התייחסו רק לסיבות להחלטה להפסיק לאכול בשר, אולם מכיוון שמדובר בשחזור מעבר רחוק, יתכן שחלק מן המשיבים התייחסו למעשה גם לסיבות שגורמות להם להתמיד בצמחונות. לכן אין זה ודאי, שניתן לייחס את הסיבות שציינו המשיבים באופן גורף לנעורים המוקדמים – תקופת המעבר העיקרית לצמחונות.שתי הסיבות הבולטות, שסומנו בדרגת החשיבות הגבוהה ביותר, הנן "הרג בעלי-החיים" – 82%; ו"בתנאי הגידול של בעלי-החיים" – 72%. בהתאמה לכך, אחוזים בודדים בלבד מן המשיבים סימנו, שלשתי סיבות אלה חשיבות מעטה או שהן לא חשובות כלל. החשיבות הגבוהה שייחסו המשיבים לתנאי הגידול של החיות, מעידה על רמת בקיאות משמעותית במציאות החקלאית. אין בידינו נתונים על רמת הבקיאות בנושא באוכלוסייה הכללית, אולם אין ספק, שכל אדם בגיל של אוכלוסיית המשיבים יודע, שבשר מיוצר על-ידי הרג מכוון של חיות. לעומת זאת, רק חלק מהאוכלוסייה הכללית יודע על תנאי החיים הקשים במשקים התעשייתיים. הדומיננטיות של ההרג ותנאי הגידול בין הסיבות גם מראה חד-משמעית, שבקרב קהל המשיבים, המניעים המוסריים הם המובילים לצמחונות. אמנם, הסקר אינו מאפשר לקבוע, מה עורר במיוחד את רגישותם המוסרית של המשיבים. האם, למשל, מדובר בנטילת החיים? או בגרימת הסבל? ואולי בשלילת החיים הטבעיים?
גועל וטעם
גועל מבשר זכה לדירוג גבוה בתור סיבה למעבר לצמחונות: 32% מהמשיבים סימנו "גועל מבשר" בתור סיבה חשובה מאוד, ורק ל-22% העידו שסיבה זו לא חשובה כלל. המדובר אפוא במניע חשוב, אולם קשה במיוחד לאפיין אותו. גועל מבשר הוא רגש מורכב, שככל הנראה משלב בתוכו תחומים שונים: תגובה גופנית לגירוי גופני, תגובה לגירויים שנתפסים כגורמי זיהום, קישור בין המזון המגעיל לחוויות אישיות קשות, ועוד. בהקשר של בשר, עשויה להיות חשיבות רבה למרכיב מיוחד: רתיעה ממקור מוסרי, שלא התגבשה לכלל הכרה ברורה וטענות מסודרות, ונותרה לפיכך עמומה ומקושרת לתגובה גופנית. יש לציין, שבהשוואה למבוגרים, יותר משיבים צעירים סימנו "גועל מבשר" כסיבה חשובה מאוד למעבר לצמחונות, והתגלה גם פער דרמטי בין נשים לגברים: 37% מכלל הנשים סימנו גועל מבשר כסיבה חשובה מאוד, לעומת 17% בלבד מן הגברים. אין בידינו הסבר מספק לפער גדול זה.14% מכלל המשיבים סימנו "בשר לא טעים לי" כסיבה חשובה מאוד לכך שהפסיקו לאכול בשר. הפער בין החשיבות שיוחסה לטעם לבין החשיבות שיוחסה לגועל, מרמז כי התגובה הגופנית לבשר אינה מרכיב משמעותי ביותר בתחושת הדחייה שמעורר הבשר. שיקולי הטעם חשובים במיוחד לילדים – 23.5% מבין בני 14 ומטה סימנו "בשר לא טעים לי" תחת חשיבות מרבית.
בריאות כסיבה לצמחונות
החיפוש אחר תפריט בריא היווה גורם שולי או חסר משקל לגמרי בין המניעים לצמחונות בקרב רוב משתתפי הסקר. רק 11% סימנו "שמעתי שצמחונות בריאה יותר" בתור סיבה חשובה מאוד למעבר שלהם לצמחונות, ומספר זעום בלבד מן המשיבים (3%) סימן "בעיית בריאות מסוימת" כסיבה חשובה מאוד. בשאלה אחרת, סימנו 56% מכלל המשיבים, ש"חלקם של שיקולים בריאותיים במעבר שלי לצמחונות היה – לא קיים".אהבה וצמחונות
הנסקרים התבקשו להגיב לקביעה "הצמחונות שלי קשורה לאחת מתפיסות העולם הבאות", ולדרג את מידת חשיבותן של מספר תפיסות עולם: ציווי דתי; בודהיזם, רוחניות, ניו אייג'; אנטי-גלובליזציה / אנטי-צרכנות; זכויות אדם; פמיניזם; אהבת טבע; ואהבת בעלי-חיים.התוצאות חד-משמעיות: "אהבת בעלי-חיים" קשורה לצמחונות. 77% מהמשיבים סימנו "יש קשר הדוק" בין שני התחומים בחייהם, לעומת 3% בלבד שסימנו "לא קשור בכלל". הסקר לא מספק השוואה עם אפשרות בחירה בתפיסת עולם מוסרית "רציונלית" ביחס לבעלי-חיים. עם זאת, עצם ההסכמה הגורפת של המשיבים עם הקישור בין צמחונות לאהבה לחיות, מעידה על חשיבותו של הרגש כמניע לצמחונות, ועל כך שהמשיבים אינם נרתעים מלהעיד על חשיבות הרגש עבורם. טענה זו מחוזקת על-ידי ההסכמה הנרחבת של המשיבים עם הקישור בין הצמחונות שלהם ל"אהבת טבע": 48% סימנו "יש קשר הדוק", לעומת 9% שסימנו "לא קשור בכלל". חשיבותה הגבוהה של אהבת טבע עשויה להפתיע, כי זהו רגש שלאו דווקא קשור בחיות. ככלל, התוצאות מרמזות על האפשרות, שקהל היעד המבטיח ביותר להחרמת בשר הוא אנשים המטפלים בחתול או בכלב, וקהל היעד הבא ברשימה הוא חובבי טיולים. פרשנות זו טעונה חקירה נוספת.